תא"מ 43141-01-18 שורק נ' סיבוני

תשלום של 18,000 ש"ח עבור העתקת טקסט שיווקי על קייטנות אפייה לילדים (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת דליה ורד):

העובדות: תביעת זכות יוצרים. התובעת היא בעלת עסק של סדנאות בישול וקייטנות אפיה לילדים. הנתבעת היא קונדיטורית ומפעילה קייטנות אפייה לילדים. התובעת פרסמה בחשבון הפייסבוק של בית העסק שלה פרסומים אודות הקייטנות שהיא מקיימת. לטענתה הנתבעת העתיקה את תכניה המקוריים לצורך שיווק הקייטנות שהיא מנחה, וזאת בחשבונות הפייסבוק של הנתבעת, באינסטגרם ובאתר עסקה. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את זכויותיה הכלכליות והמוסריות ביצירותיה וביצעה עוולות נוספות.

נפסק: פרסומת התובעת לקייטנות אפייה לילדים מקיימת את דרישת המקוריות. מכלול הטקסט והמבנה של הפרסומת מלמד כי התובעת השקיעה זמן ומחשבה לצורך הכנת הפרסומת. גם דרישת היצירתיות מתקיימת, הבאה לידי ביטוי בנוסח קליט שעשוי למשוך לקוחות להירשם לקייטנות. התכנים המקוריים של התובעת הם בגדר "יצירה ספרותית" לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, המוגנת בזכות יוצרים בהיותה מבוטאת בכתב. גם דרישת הקיבוע מתקיימת. יש לראות במכלול המילולי של המודעה במבנה ואופן שזירת המשפטים לכדי טקסט אחד כיצירה ספרותית מוגנת. לתובעת אין זכות יוצרים במילים הספציפיות שכתובות בפרסומת.

התובעת טענה כי הפרסומות שפרסמה הנתבעת אודות קייטנות האפייה דומות וכמעט זהות לתכנים המקוריים שפרסמה התובעת בחשבון הפייסבוק שלה. המבחן להפרה אינו בהכרח בבחינה מדוקדקת של כל רכיבי היצירה המוגנת אלא בראיה כללית. במקרה זה הוכחת העתקת היצירה איננה מעוררת קושי. ראשית, לנתבעת הייתה גישה לתכנים המקוריים של התובעת. שנית, מהתבוננות במודעות והשוואתן ניתן ללמוד כי מדובר בהעתקה. לשתי המודעות מבנה זהה והמשפטים המופיעים במודעות דומים ובחלקם אף זהים. ניתן לשים לב כי אפילו חלק מסמני הפיסוק זהים. מבנה הטסקט בנוי באופן כמעט זהה וקיים רצף כרונולוגי זהה של המשפטים.

הנתבעת העתיקה את התכנים המקוריים של התובעת ואת מבנה המודעה ובכך הפרה את זכות היוצרים של התובעת. הנתבעת לא הוכיחה כי עומדת לה הגנה של מפר תמים אשר הוכחתה מטילה על המפר נטל גבוה והיא מצומצמת למקרים חריגים בלבד. הנתבעת אף הפרה את זכותה המוסרית של התובעת שעה שלא נתנה לה קרדיט ואף כתבה כי הזכויות שמורות לה עצמה. התובעת לא הוכיחה כי מתקיימים יסודות עוולת גניבת העין ויש לדחות את טענותיה אף ביחס לעוולת תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת. חוק הגנת הצרכן נועד להגן על צרכנים בלבד ולא על יצרנים. הנתבעת היא יצרנית המתחרה בתובעת בשוק קייטנות האפייה ולכן אין לה זכות תביעה לפי חוק הגנת הצרכן.

לצורך קביעת גובה הפיצויים לפי סעיף 56 לחוק יש לקחת בחשבון את העובדה כי ההפרה החלה בשנת 2015 ונמשכה עד לשנת 2017, כולל, כאשר בתקופת הקיץ פרסמה הנתבעת פרסומים מפירים ברשתות חברתיות ובאתר האינטרנט שלה. מכתב התראה שנשלח לנתבעת בשנת 2016 לא מנע ממנה לשוב על המעשה בשנת 2017 והדבר רלוונטי לעניין תום ליבה. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה כי הנתבעת לא העתיקה את עיצוב המודעה ויש להביא בחשבון כי רכיבי הביטוי האישי וההשקעה בתכנים המקוריים הם מצומצמים יחסית וכי הנזק הממוני שנגרם לתובעת הוא שולי. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 10,000 ש"ח עבור הפרת זכויות היוצרים, 3,000 ש"ח עבור הפרת זכותה המוסרית והוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.