ת"א 38766-11-17 קרוואן נ' סוויסה

הנתבע יפצה את חומוס אבו-חסן ב-5,000 ש"ח לאחר שפרסם ידיעה כוזבת בעמוד הפייסבוק שלו (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת רונית פינצ'וק-אלט):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא הבעלים של מסעדת עלי קרוואן (אבו חסן) ביפו. התביעה הוגשה בעקבות פרסום כוזב בדף הפייסבוק של הנתבע, שנוסח כפרסום חדשותי, לפיו עובדי המסעדה בישלו גרגירי חומוס במים מהשירותים. הנתבע טען כי שיתף ידיעה שהוא טעה לחשוב שהיא חדשותית, וכי התברר לו בדיעבד כי מדובר בפרסום סאטירי מעמוד הפייסבוק Ymet.

נפסק: הפרסום בדף הפייסבוק של הנתבע, הכולל את שם המסעדה, מהווה לשון הרע בהתאם לחוק, שכן יש בו כדי להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבזות אדם בשל מעשים המיוחסים לו, וכן לפגוע בעסקו כאמור בסעיף 1 לחוק, כמו גם לבזות אדם בשל מוצאו. לא ניתן לראות בפרסום, על פניו, כי מדובר בפרסום סאטירי, או כי פורסם במקורו באתר או מדור סאטירי.

לא הוכח שהנתבע הוסיף לתוכן הפרסום שהוא עצמו קיבל, כאשר שיתף אותו על דרך צילום מסך ופרסום בדף הפייסבוק שלו. עם זאת, שיתוף פרסום המהווה לשון הרע של אחרים, מהווה אף הוא לשון הרע על פי החוק. יש לקבל את גרסת הנתבע לפיה הוא טעה לחשוב, בזמן אמת, כי הוא מפרסם ידיעה חדשותית, ולא חשד שמדובר בפרסום כוזב שמתיימר להיות פרסום הומוריסטי.

עם זאת, גם שיתוף של דבר לשון הרע מפרסום שנעשה באתר חדשותי מקים אחריות למשתף. העובדה שהדבר פורסם באתר חדשותי אינה ערובה למהימנות הפרסום ואינה מהווה כשלעצמה הגנה מפני חבות לפי החוק. וודאי שלא הייתה הגנה, גם אילו נעשה הפרסום המקורי באתר חדשותי, להערה הגזענית שבסוף הפרסום. לא חלים במקרה זה הפטורים וההגנות לפי החוק. 

הנתבע הסיר את הפרסום במהירות האפשרית בהתחשב בכך שהוא שומר שבת. החוק מאפשר לפצות נפגע מפרסום המהווה לשון הרע, גם מבלי שהתובע יוכיח נזק בפועל שנגרם לו. יש להניח כי אילו הייתה נגרמת למסעדה ירידה חדה בסועדים ובהכנסות, היו מוגשים על כך ראיות, דבר שלא קרה. עם זאת, גם אם לא נגרמה ירידה בהכנסות, יש לקחת בחשבון כי פרסום מסוג זה יש בו מידה מסוימת של נזק והחוק מאפשר פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק. הנתבע יפצה את התובע ב-5,000 ש"ח וכן בשכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח.