תביעה נגד החברה להגנת הטבע על פרסומי פייסבוק בדבר הרס הים (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת הדס פלד):

העובדות: תביעה כספית בעילה של לשון הרע ופגיעה בפרטיות. התובעים יצאו למסע דיג בים התיכון ואת השלל שתפסו צילמו ופרסמו בעמוד הפייסבוק של התובע 1. מספר ימים לאחר מכן פרסמה הנתבעת, בעמוד הפייסבוק שהיא מנהלת ("דגים באחריות – הרפורמה להצלת הים התיכון"), סרטון ותמונות בהם נראים התובעים, שנלקחו מעמוד התובע 1.

על התמונות נוסף הכיתוב "זה לא ספורטיבי, זה פשע!" וכן מלל בדבר דייג בזמן הרבייה של הדגים. התובעים פנו לנתבעת ואף הגיבו בעמוד בו בוצע הפרסום ולאחר פנייתם שינתה הנתבעת את נוסח הפרסום. התובעים טענו כי הפרסומים הציגו אותם כפושעים וכן טענו לפגיעה בפרטיותם ובזכויות היוצרים שלהם.

נפסק: חוק איסור לשון הרע משקף את הצורך לאזן בין חופש הביטוי מחד לזכות לשם טוב מאידך. הפרסומים נעשו על ידי הנתבעת ומטעמה. הם עונים להגדרת "פרסום" בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע [עניין סרנה - רע"א 1688/18]. את פרשנות הפרסום יש לבחון בהתאם לפרשנות שאדם סביר היה מייחס לאותו פרסום.

את החלק בפרסום המייחס לתובעים חוסר כבוד לים, הרס הים, ודיג של להקה שלמה, יש לקרוא בהקשרו המלא תוך מתן פרשנות סבירה. לאור העובדה כי הפרסום התייחס לתמונה בה מוצגים שבעה דגים, פורסם בעמוד פייסבוק שעניינו דיג אחראי, המשמעות המסתברת בנסיבות העניין אינה שהים נהרס או שהתובעים דגו להקה שלמה. כמו כן, צויין בפרסום, כי הדיג לא בוצע בזמן תקופת הרבייה הסטטוטורית. הפרסום אף מציין מהם המועדים בהם הוגדרה תקופת הרבייה, על מנת שהקורא יקרא וישפוט.

אף לא יהיה זה נכון להיצמד למשמעות המשפטית של המילה "פשע" כפי שזו קבועה בחוק העונשין. האדם הסביר, בקוראו את הפרסומים, אינו מפרש את "פשע" כפעולה המהווה עבירה לפי חוק העונשין. אפילו נאמר כי יש לשון הרע בפרסומים, מדובר בלשון הרע בטווח הנמוך, אין המדובר בפרסום עוצמתי במיוחד – הן מבחינת איכות הביטוי והן מבחינת פוטנציאל תפוצתו. 

לנתבעת עומדת הגנת אמת בפרסום. פרשנות האדם הסביר לפרסום היא כי היה בדיג, כאשר בוצע בסמוך מאד לתקופה הרבייה הסטטוטורית, עת לשיטת הנתבעת כבר החלה תקופת הרבייה הלכה למעשה, משום פגיעה משמעותית ולא מוסרית בים ובדגה. אין צורך למצוא התאמה מוחלטת בין הפרסום למציאות על מנת שתעמוד הגנת אמת הפרסום, כאשר המשמעות המסתברת בנסיבות העניין אינה שהים נהרס או שהתובעים דגו להקה שלמה, אלא שפעולות התובעים פגעו בים ובדגה. זאת ביתר שאת לאור העובדה שהפרסום הוא בדף פייסבוק העוסק בדיג אחראי.

יתרה מכך, מהראיות מצטיירת תמונה לפיה עברו התובעים על הוראות פקודת הדיג. גם הפרסום לאחר תיקונו חוסה תחת הגנה זו. נוכח החשיבות של שמירה על הטבע בכלל והדגה בפרט, מתקיים גם התנאי השני להגנה לפיו יש בפרסום עניין ציבורי. לנתבעת אף עומדת הגנת תום הלב לפי סעיפים 15(2) ו-15(3) לחוק, לאור מעמדה הציבורי המוכח של הנתבעת בכל הקשור לשמירה על הטבע בכלל ועל הדגה בפרט. דין התביעה בעילת לשון הרע להידחות.

הטענה להפרת זכויות היוצרים בתמונות נטענה בעלמא. עומדת לנתבעת הגנת השימוש ההוגן. הוספת הכיתוב על גבי התמונות, עת ממדובר בביקורת על התנהגות התובעים ובמיוחד מאחר והמימד האומנותי בתמונה נמוך עד כדי לא קיים, סבירה בנסיבות העניין. התביעה נדחתה. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בסך 30,000 ש"ח.