ת"א 44032-04-17 לבוביץ נ' ששון

שמות מתחם: התובע אינו יכול לנכס לעצמו את השם 'קנאביס' (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופט גדעון גינת):

העובדות: התובע הוא בעליו של האתר com.קנאביס משנת 2011. האתר הוא מגזין אינטרנטי בנושא צמח וסם הקנאביס. הנתבע הוא בעליו של האתר com.קנביס, שתכניו דומים לתכני אתר התובע. אתר הנתבע לא פעל לפני שנת 2014. במועד הגשת התביעה השמות "קנאביס" ו"קנביס" לא נרשמו כסימן מסחר. התובע טען כי שימוש הנתבע במילה 'קנביס' מהווה עוולה של גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות. הנתבע טען כי השם 'קנאביס' הוא גנרי ולמצער תיאורי וכי התובע אינו יכול לנכס אותו לעצמו.

נפסק: השם 'קנאביס' הוא שם מתאר. הוא מתאר את תוכנו של אתר האינטרנט ומשכך אין התובע רשאי לנכס לעצמו את השם וממילא אין לראות בנתבע כמעוול. השם מעיד על תוכן האתר שבראש עמודיו הוא מתנוסס. זאת, כפי שנמצא בסעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר, בהתייחס לסימנים שאינם כשירים לרישום ומכך יילמד גם לעניין שמות שאין בהם כדי גניבת עין. 

בהלכה בעניין משפחה [ע"א 5792/99] נקבע כי שם מתאר יזכה להגנה בעילה של גניבת עין אך ורק אם רכש משמעות משנית. משמעות משנית זו איננה אלא נגזרת של המוניטין לו זכה מושאו של השם המתאר ובענייננו אתר האינטרנט. התובע במקרה זה לא הוכיח קיומו של מוניטין כנדרש לצורך העוולה. גם אם יניח ביהמ"ש כטענת התובע כי האתר 'קנאביס' זוכה לחשיפה נרחבת, לא הוכח כי המבקרים בו מזהים את השם 'קנאביס' אך ורק עמו, או שהם מוצאים חשיבות מיוחדת באתר הקונקרטי כמקור לתכניו. השם 'קנאביס' אינו בר הגנה (גם אם קיימת זהות בין תכני שני האתרים כטענת התובע).

התובע התמקד בדמיון בין שני שמות המתחם (כתובותיהם), אך לא הפנה את תשומת הלב להבדל בין הסמלילים של שני האתרים. מכיוון שלוגו אתר התובע מובחן היטב מלוגו אתר הנתבע, בשל הסלוגנים הכלולים בהם, אין לבחון את עוולת גניבת העין רק בהתייחס לכתובות האתרים. לא ניתן להתעלם משמותיהם המלאים של האתרים המתנוססים כלוגו בראש כל עמודי האתרים. התביעה נדחתה. התובע ישלם את הוצאות הנתבע בסך 20,000 ש"ח.