פרסום מודעות בדויות על מכירת דירת התובעים אינו לשון הרע, אך מהווה פגיעה בפרטיותם (פסק-דין, שלום ת"א, השופט יאיר דלוגין):
העובדות: תביעה בעילות של לשון הרע ופגיעה בפרטיות, עקב פרסומים שביצע הנתבע בזדון, כך שנחזו להיות פרסומים שביצעו התובעים עצמם או אחרים. התובעים הם בני זוג. אבי הנתבע הוא אחיה של התובעת. הרקע הוא סכסוך ארוך שנים בין אבי הנתבע לבין התובעת בקשר לטיפול באמם, ירושת ההורים ועוד. התובעים טענו כי במהלך תקופה של כשנתיים הם הוטרדו משיחות טלפון בכל שעות היממה, בגלל מודעות שונות שהנתבע פרסם בשמם כביכול באתרי אינטרנט שונים.
נגד הנתבע הוגש כתב אישום בגין התחזות לאדם אחר במטרה להונות ובגין הטרדה באמצעות מתקן בזק, עקב סדרת הפרסומים שביצע, לרבות פרסום מודעה בשם התובעת באתר ההיכרויות Love Me, פרסום מודעות באתרים בדבר מכירת דירת התובעים, משלוח בקשות ניתוק דרך האתר Netek ועוד. בהכרעת דין נקבע כי הנתבע ביצע את העבירות המיוחסות לו, מבלי שהורשע, תוך שנגזר עליו לבצע שירות לתועלת הציבור [ת"פ 50346-07-14]. ענין התביעה הנוכחית בחמישה פרסומים שביצע הנתבע, כביכול בשם התובעים.
נפסק: עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לגובה הפיצוי אותו יש לפסוק לתובעים. הנתבע יפצה את התובעת ב-30,000 ש"ח עבור הפרסום הראשון - המודעה מטעם התובעת באתר ההיכרויות Love Me, לפיה התובעת גרושה ומחפשת גברים להיכרות רומנטית. הנתבע הודה בביצוע הפרסום, אך טען כי מדובר בפרסום חולף של שעות בודדות. נפסק כי המודעה היתה באוויר בין 14 ל-20 שעות וכי מספר האנשים שראו את המודעה מצומצם, שכן העיון במודעה לא היה פתוח לכלל הציבור. התובעים לא הוכיח כי המודעה הובילה ל"מבול של שיחות". ככל שפרסום דבר המודעה נודע למכרי התובעים, הרי שהוא נודע להם מפי התובעים עצמם, שאף מצאו לנכון ליזום פרסום ידיעה בנושא הסכסוך והתביעה באתר מאקו ואף התנגדו לאיסור פרסום בתיק.
התובעים אינם יכולים לאחוז במקל משתי קצותיו, מחד, להפיץ הפרסומים שפרסם הנתבע בפני מכרים, חברים ומשפחה, כדי שתיוודע התנהלות הנתבע ברבים, ומאידך לעתור לפיצוי כספי על הבושה והפגיעה במוניטין שנגרמה לתובעים בשל כך. באשר למניע של הנתבע לביצוע הפרסומים, הרי שכל צד תרם את חלקו להעכיר את האווירה וליצור "מלחמת עולם" בין הצדדים. מדובר בשיקול מסוים להפחתת הפיצוי וקביעתו במשורה. מנגד, שיקול מרכזי להגדלת הפיצוי הוא הזדון של הנתבע ומסע הנקמה הבלתי מוצדק בעליל שנקט. התובעת זכאית גם לפיצוי בגין הפגיעה בפרטיותה בפרסום, אולם בנסיבות הפרסום אין מקום ולא ניתן להפריד בין הנזק שנגרם לתובעת בגין כל אחת מהעילות. הפיצוי לעיל הוא פרסום כולל הן עבור לשון הרע והן עבור הפגיעה בפרטיות שהיתה כרוכה בפרסום.
הפרסום השני נוגע לפרסום מודעות ביחס לתובעים באתר פורנוגרפי. הנתבע הכחיש את פרסום זה. לא הוכח כי הנתבע פרסם מודעה על התובעים באתר פורנו כלשהו, אולם הוכח כי פרסם מודעה ביחס לתובע, כי הוא מחפש להכיר נשים, באתר Love Me או במדור מבוגרים באתר יד2. הנתבע יפצה את התובע ב-30,000 ש"ח עבור מודעה זו.
הפרסום השלישי נוגע לפרסום שלוש מודעות מכירה והשכרה ביחס לדירת התובעים (וכן דירה פיקטיבית שהמציא הנתבע) באתרים שונים. פרסום שנעשה על-ידי פלוני, לפיה אלמוני מוכר את דירתו, למרות שפועל אין הדבר כך, לא עונה על ההגדרה של לשון הרע. מכירת דירה אינו נעשה שעשוי להשפיל אדם בעיני הבריות. חשיפת שמו של התובע במודעות ללא רשותו מהווה פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות (סעיפים 2(1), (6) ו-(9)). הנתבע יפצה את התובעים ב-15,000 ש"ח עבור פרסום זה. עבור הפרסום הרביעי - משלוח פרס לחברת אורנג' לניתוק מנוי הטלפון של התובע, וכן הגשת בקשות ניתוק אצל חברות תקשורת אחרות באמצעות אתר Netek - יפצה הנתבע את התובעים ב-15,000 ש"ח בגין הפגיעה בפרטיות התובעים. עבור הפרסום החמישי - משלוח מכתבים למחלקת הרווחה של עיריית קרית אונו - יפצה הנתבע את התובעים בסך של 90,000 ש"ח. סה"כ יפצה הנתבע את התובעים ב-180,000 ש"ח.