ראש עיריית טבריה לא הוכיח כי מבקר העירייה הוא שמפעיל את דף הפייסבוק המסית נגדו (החלטה, שלום טבריה, השופט סאמר ח'טיב):

העובדות: בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. המבקש הוא ראש עיריית טברה והמשיב הוא מבקר העירייה. המבקש טען כי קיים סכסוך אישי בינו לבין המשיב, שהוליד הליכים משפטיים שונים. המבקש טען כי המשיב הקים דף פייסבוק פיקטיבי בשם "מדינה 433", המנוהל כבלוג, שבו המשיב מעלה מדי יום תכנים שנועדו לפגוע במבקש, לרבות תכנים מסיתים המאיימים על חייו.

המבקש טען כי המשיב הותיר "טביעת אצבע" באחד מהפרסומים שהעלה, באופן שחשף כי המשיב עומד מאחורי דף הפייסבוק. לפיכך, טען המבקש כי יש להורות למשיב להימנע מלהפעיל את הדף. המשיב הכחיש כי הוא מפעיל הדף או עומד מאחורי הפרסומים בו.   

נפסק: דין הבקשה להידחות. המבקש לא הציב תשתית ראייתית ממשית לבקשתו ולא הרים את הנטל להוכיח את טענותיו על-מנת לחסות תחת הגנות החוק. ביהמ"ש לא שוכנע כי התקיימו התנאים הקבועים בחוק המצדיקים מתן צו הטרדה מאיימת. לא הוכח כי המשיב הטריד את המבקש או נקט איומים כלפיו. המשיב אישר כי צילום המסך עליו התבסס המבקש הוא ממחשבו האישי, אך אין בכך כדי לבסס את טענת המבקש כי המשיב הוא העומד מאחורי דף הפייסבוק. ניתנה אמון בגרסת המשיב כי צילום המסך בוצע בשנת 2016, הועבר לצדדים שלישיים וכי המשיב אינו יודע כיצד הגיע הצילום לדף. 

כל שהובא בפני ביהמ"ש הוא השערותיו או חשדותיו של המבקש ואין בכך די כדי להיעתר לבקשתו. המבחן לקיומה של הטרדה מאיימת הוא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. אף אם המבקש אמנם חש חשש ממשי לבטחונו האישי או לשלוות חייו, אין די בתחושותיו הסובייקטיביות, שאין להן בסיס בראיות אובייקטיביות, כדי להצדיק את מתן הצו נגד המשיב [עניין מואסי - ע"א 43483-10-18].