(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט רחמים כהן): סעיף 24 לחוק זכות יוצרים אינו מחייב בעלים של תוכנה להעביר את קוד המקור למי שמחזיק בעותק מורשה שלה.

העובדות: עניין התביעה בהסכם רישיון שימוש בתוכנה לתפעול וניהול מועדוני ביליארד. בשנת 2009 התקשרה הנתבעת 1, בעלת הזכויות בתוכנה, בהסכם מול חברת נטרליס למתן רישיונות שימוש ותמיכה בתוכנה. התובעת טענה כי רכשה את כלל זכויות והתחייבויות נטרליס. התובעת טענה לדרישות כספיות בלתי סבירות מצד הנתבעת וכי היא גרמה לה לנזקים בתקופת התמיכה. הנתבעת טענה כי מטרת התביעה היא לכפות על הנתבעת לספק לתובעת שירות במחירים שאינם כלכליים ולמכור לתובעת את קוד המקור של התוכנה. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה טענה כי התובעת עושה שימוש בזכויות היוצרים שלה ללא אישור.

נפסק: בשנת 2009 נכרת הסכם "רכישת רישיונות ותמיכה" בין הנתבעת לחב' נטרליס, לפיו רכשה נטרליס רישיון שימוש בתוכנת PoolHall. כן הוסכם על תקופת תמיכה של 36 חודשים, כנגד תשלום לשעת תמיכה. ההסכם קבע כי יש צורך בהסכמה בכתב של הנתבעת להעברת הזכויות וההתחייבות על פיו לצדדים שלישיים. קיימות ראיות כי הנתבעים הסכימו במפורש או במשתמע להעברת הזכויות בין נטרליס לתובעת. הנתבעים ידעו כי התובעת נכנסה בנעלי נטרליס, הסכימה לקבל ממנה כספים ואף ניהלו עמה מו"מ לצורך המשך ההתקשרות. ניהול מו"מ והמשך ההתקשרות אינם עולים בקנה אחד עם הטענות בדבר שימוש שלא כדין בתוכנה. מסקנה זו מובילה בהכרח לדחיית התביעה שכנגד, המבוססת על הטענה כי התובעת משתמשת בתוכנה ללא אישור הנתבעת.

התובעת לא הוכיחה את טענתה כי ההסכם ותנאי הרישיון מהווים "חוזה אחיד". אף אין מדובר ב"חוזה יחס", המתאפיין ביחסים ארוכי טווח ומורכבים. התובעת טענה כי לפי סעיף 24 לחוק זכות יוצרים, יש לאפשר לה גישה לקוד המקור של התוכנה. סעיף 24 לחוק זכות יוצרים אינו עוסק בקוד המקור ואינו מחייב את מסירת קוד המקור למי שמחזיק בתוכנה. הוא אינו מחייב את הבעלים של תוכנה להעביר את קוד המקור למי שמחזיק עותק מורשה שלה. הסעיף מתיר, לצורך הפעולות המנויות בו, לרבות ביצוע הנדסה חוזרת לגילוי קוד המקור, מבלי שהדבר ייחשב כהפרת זכות יוצרים. ללא הוכחת נזק מצד התובעת לא ניתן לתת פיצוי כלשהו. התביעה נדחתה.