ת"צ 492-11-16 בר אלי נ' פרטנר תקשורת בע"מ

(פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת הדס עובדיה, 12.9.2018): יחסי המשיבה עם לקוחותיה הם יחסים מסחריים ואין פסול בכך שהמשיבה מביא לידיעת הלקוחות מידע בנושא המסחרי המשותף לצדדים.

העובדות: פסק-דין בבקשה לאישור תובענה כייצוגית. המבקש טען כי המשיבה, המספקת שירותי תקשורת, מפרה את הוראות רישיונה וכן את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בכך שהיא שולחת מסרונים ללקוחותיה, המודיעים להם על ניצול חבילת גלישה שרכשו.

במסרונים, בנוסף למידע על ניצול החבילה, נכלל גם קישור לדף מידע באתר המשיבה ובו מוצגות חבילות גלישה לרכישה, לעיתים בצירוף המלצה להרחבת נפח החבילה. לאחר הגשת התובענה השמיטה המשיבה מהמסרונים מילים כגון "מומלץ" ו"הצעה משתלמת". עמדת משרד התקשורת היתה כי נוסח המסרונים אינו מפר את הוראות הרישיון שניתן לחברה.

נפסק: לא קיים סיכוי סביר שפרשנות המבקש להוראות רישיון המשיבה תתקבל וייקבע כי המשיבה מפרה את הוראות הרישיון וכפועל יוצא את ההסכמים עם לקוחותיה במשלוח המסרונים. באשר לעילה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת, יש לדקדק תחילה בשאלה האם התקיים היסוד ההתנהגותי בנוגע לשיגור המוני של דבר הפרסומת. התשובה לשאלה זו שלילית.

השאלה האם הודעה כלשהי היא בגדר דבר פרסומת תוכרע על יסוד מטרת ההודעה [עניין פסגות - רע"א 4806/17]. מטרת מסרוני המשיבה ללקוחותיה, הנשלחים באופן סלקטיבי ולא המוני, עם מיצוי נפח חבילת הגלישה, היא ליידע אותם בדבר ניצול נפח חבילת הגלישה ולאפשר להם לכלכל את צעדיהם בהתאם ובכלל זה לבחון את הצורך ברכישת חבילות גלישה נוספות, אם ירצו בכך. מדובר במטרה שירותית.

יחסי המשיבה עם לקוחותיה הם יחסים מסחריים ואין פסול בכך שהמשיבה מביא לידיעת הלקוחות מידע בנושא המסחרי המשותף לצדדים, הנוגע לנושא המסרונים בלבד, וזאת בגבולות הנדרש והמותר לשיגור במסרונים בהתאם להוראות רישיונה. אין מדובר ב"טריק פרסומי" שנועד למשוך את הלקוחות בדרכי עקלתון להתקשר עם המשיבה. מדובר בתוספת הכוללת תוכן שירותי המותר במשלוח במסגרת המסרונים הנשלחים ללקוחות לקיום החובה הכלולה ברישיון המשיבה. מדובר בזוטי דברים.