(פסק-דין, שלום חיפה, הרשמת גילה ספרא-ברנע, 2.9.2018): ה"מחמאות" שהוחלפו בקבוצת הווטסאפ של ועד הבית אינן עולות כדי לשון הרע.

העובדות: תביעת לשון הרע שעניינה בתכתובת בקבוצת הוואטסאפ "ועד הבית מצפה ורדיה". התובעת והנתבע מתגוררים בבניינים נפרדים. ענייני הוועד מתנהלים במשותף. הפרסומים נשוא התביעה נכתבו על-ידי הנתבע באותה קבוצת ועד, והיו מכותבים אליהם לפחות 9 דיירים נוספים. 

נפסק: הפרסומים בהם עוסקת התביעה מהווים "פרסום" לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. בחינת הדברים על הרקע בהם נאמרו מובילה למסקנה כי אין בהם לשון הרע כמשמעה בחוק. מסקנה זו מתיישבת עם הפסיקה הקובעת כי לא כל מילת גידוף או קללה יש בה כדי להוות לשון הרע. אין בביטויים שנאמרו, בנסיבות בהם קיים סכסוך מתמשך בין הצדדים, משום לשון הרע, אלא הבעת דעה על התובעת.

הביטויים אינם נתפסים כאמירה עובדתית במבחן האדם הסביר. גם אם יש להצר על הסגנון בו בחר הנתבע להביע דעתו על התובעת, הרי שבהקשר בו נאמרו הדברים הם אינם חורגים מהבעת דעה, שאינה עולה כדי לשון הרע. התובעת היתה יכולה להכחיש את המיוחס לה בתגובה לפרסומי הנתבע. תחת הכחשת טענות הנתבע באותה תפוצה, הוציאה התובעת את כל מה שאגרה בבטנה על הנתבע. התביעה נדחתה.