(פסק-דין, שלום י-ם, השופט אילן סלע): אתר "כיכר השבת" פרסם כי התובעים הם "סיקריקים" ויפצה אותם על כך.

העובדות: התובעים, בני זוג, תושבי ירושלים, הגישו תביעת לשון הרע נגד החברה המפעילה את אתר "כיכר השבת". האתר משרת בעיקר את הציבור החרדי ולפי הנטען פרסומים שנעשו בו פגעו בתובעים. הנתבעים 2-3 הם העורך הראשי של האתר וכתב בו. ברקע לתביעה מחלוקת בין תושבי שכונת בתי ורשא על נכסים בשכונה. במסגרת סכסוך זה הוכה התובע על-ידי קבוצת חסידי גור, באירוע שזכה לתהודה בציבור החרדי ופורסם גם באתר הנתבעת. התובעים טענו כי במסגרת הפרסומים באתר הם הושמצו בכך שהוצגו כחלק מקהילת ה"סיקריקים".

נפסק: אין מחלוקת כי מדובר ב"פרסום". פרסום המשייך אדם לקבוצה מסוימת יכול להיחשב כפרסום לשון הרע על אותו אדם. לא הוכח כלל כי התובעים משתייכים לקבוצת הסיקריקים. התובעים הכחישו טענה זו וטענתם לא נסתרה. הנתבעים לא הציגו ראיה כלשהי שיש בה לתמוך בשיוך התובעים לקהילה זו. התובעים שויכו לקהילת הסיקריקים, על-אף שלא הוכח שהם כאלה.

המונח "סיקריק", בהקשר בו הוא פורסם, יש בו כדי לפגוע בתובעים, להשפילם ולבזותם. אין יסוד לטענת הנתבעים כי אין לראות בהגדרת הקבוצה כתואר פוגע ומשפיל. שיוך התובעים לקהילה זו הוא פרסום לשון הרע כמשמעו בחוק איסור לשון הרע. לא יכולה לעמוד לנתבעים טענת אמת בפרסום. הנתבעים אף לא הראו בדיקה כלשהי שביצעו בטרם בחרו להגדיר את התובעים בכתבות כסיקריקים ואף לא נעשה ניסיון לקבל את עמדת התובעים בטרם הפרסום. בנסיבות המקרה לא עומדת לנתבעים הגנת תום הלב.

תפוצת הפרסום גבוהה, שכן מדובר באתר משמעותי הפונה לחברה החרדית. מדובר בפרסום המייחס לנפגע מעשים לא מוסריים ואף פליליים, שהם במדרג חומרה גבוה יותר. במקום לדווח על התובע כמי שהותקף בצורה קשה, הוצגה התקיפה על רקע השתייכותו של התובע (לשיטת הנתבעים) לקהילה אלימה. התובעים לא פעלו מול האתר להסרת הפרסומים. יש לזקוף לזכות הנתבעים את העובדה כי פרסמו התנצלות על הפרסומים. הנתבעים יפצו את התובעים יחדיו בסכום של 22,000 ש"ח.