(פסק-דין, שלום ב"ש, השופטת רחלי טיקטין עדולם, 11.5.2018): העובדה שרק שתי נשים הגיבו לפוסט אין בה כדי להוכיח כי הפרסום הגיע רק לשתיהן. פוטנציאל החשיפה בפייסבוק הוא רחב היקף.

העובדות: תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות. התובעת היא חברתה של גרושתו של אחיה של הנתבעת (מיכאל). מיכאל סייע לתובעת באריזת תכולת ביתה ולטענתה באותו מועד גנב ממנה ציוד רב. תלונה שהגישה התובעת במשטרה נגנזה. התובעת דרשה ממיכאל להחזיר לה את המוצרים שלטענתה גנב ממנה ומיכאל נענה חלקית לבקשתה ושילם לה סכום כספי. התובעת דרשה ממיכאל פיצוי במסגרת תכתובת WhatsApp. תביעה קטנה שהגישה התובעת נגד מיכאל נדחתה.

בהמשך החלה תכתובת WhatsApp בין הנתבעת לתובעת, שכללו האשמות, קללות ואיומים הדדיים. הנתבעת סברה כי התובעת איימה על מיכאל כדי שישלם לה כסף ואף הגישה נגד הנתבעת תלונה במשטרה. בהמשך לכך פרסמה הנתבעת פוסט בפייסבוק הנושא את תמונת התובעת ואת הכותרת "קלפטומנית" וכן 'אזהרה' ביחס לתובעת. התובעת טענה כי הנתבעת ביזתה והשפילה אותה בכל מקום אפשרי, בפייסבוק ובמציאות, והפכה את חייה לבלתי אפשריים. הנתבעת טענה כי יש להתחשב במסכת העובדתית שהובילה אותה לבצע את הפרסום בפייסבוק.

נפסק: דין התביעה להתקבל. הנתבעת לא הכחישה את הפרסום יש בפרסום לשון הרע. הנתבעת פרסמה בפייסבוק את תמונת התובעת וקעקוע שעל גופה, תחת הכותרת "קלפטומנית". הפרסום נפתח במילים "ראו הוזהרתם" ונרשם בו במפורש שמה של התובעת, יוחסו לה מעשים פליליים ועוד. יש באמירות כדי להשפיל את התובעת ולשים אותה ללעג ולבוז בעיני הבריות.

פרסום בפייסבוק מהווה "פרסום" ואין חולק על כך. שתי נשים אף הגיבו לפרסום. חשבון הפייסבוק של הנתבעת מנה בזמנים הרלבנטיים כ-700 חברים. העובדה שרק שתי נשים רשמו תגובה אין בה כדי להוכיח כי הפרסום הגיע רק לשתיהן. פוטנציאל החשיפה בפייסבוק הוא רחב היקף. הנתבעת גם הזמינה בפרסום את חברי הפייסבוק שלה לשתף את הפרסום וכן הזמינה אותם לפנות אליה באופן פרטי לצורך קבלת פרטים נוספים. הפרסום כלל פרטים מזהים רבים מאוד אודות התובעת.

האמירות והמעשים שיוחסו לתובעת בפרסום אינם אמת והנתבעת ידעה כי אינם אמת. לא עומדת לנתבעת הגנת "אמת בפרסום". גם הגנת תום הלב אינה עומדת לנתבעת במקרה זה. הנתבעת לא פרסמה את הפרסום מתוך תודעה ציבורית מפותחת, או חובה חברתית. גם אם היה מוכח אחרת, הפרסום שבוצע חורג מהנדרש לביצוע החובה. הנתבעת לא פעלה כדי להגן על עניין אישי כשר, שלה, של אחיה, או של מי מחבריה לפייסבוק, אלא ביצעה את הפרסום מתוך כוונה לפגוע בתובעת ולהכפיש את שמה.

עיון בתכתובת ה-WhatsApp שקדמה לפרסום מלמד כי הפרסום תוכנן על-ידי הנתבעת ולא מדובר בפרסום ספונטני או בפרסום שבוצע ב"עידנא דריתחא". אין לקבל את טענת הנתבעת ביחס לאשם תורם וקנטור מצד התובעת. לא הוכחה העוולה לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות. הוכחה העוולה לפי סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות. שאלת הנזק תידון בנפרד.