(פסק-דין, תביעות קטנות רחובות, הרשם אייל דוד): הודעה המיידעת כי ביטוח הרכב עומד להסתיים, לרבות הצעה לחדשו, אינה מהווה "דבר פרסומת", אלא הודעת שירות.

העובדות: התובע, קטין כבן 16, טען כי הנתבעת שיגרה אליו 8 מסרונים פרסומיים ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק: התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו ולכן דינה להידחות. יש לקבל את טענת הנתבעת כי אין מדובר בשיגור דברי פרסומת לפי החוק וכן כי ככל ונעשה שיגור כזה הוא נעשה שלא ביודעין. אין מדובר בהודעות פרסומת, אלא הודעות שירות אישיות הנשלחות למבוטחיה של הנתבעת בהתאם להנחיות המפקחת על הביטוח. מסרונים המיידעים את התובע כי ביטוח הרכב שלו עומד להסתיים, ומציעות לו לצפות בפרטי הפוליסה הקיימת ולחדשה, אינן מהוות "דבר פרסומת". המטרה שהתובע יחדש את ביטוח הרכב שלו אצל הנתבעת היא עניין משני. קביעה שיפוטית כי מדובר בהודעות פרסומת תגרום לפגיעה בזכויות המבוטחים ולא לשם כך חוקק הסעיף. יש לקבל את טענת הנתבעת כי מספר הטלפון הרשום במאגריה היה שייך בעבר ללקוח שלה. לא מתקיים יסוד ה"ביודעין". הנתבעת לא שיגרה את המסרונים במטרה להטריד את התובע, אלא במטרה שהלקוח שלה יחדש את פוליסת ביטוח הרכב שלו, בהתאם להנחיות המפקחת על הביטוח. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.