(פסק-דין, שלום נתניה, השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ): ההודעה הופנתה לתובע כמעסיק והוא לא הוכיח כי מדובר ב"דבר פרסומת".

העובדות: התובע טען כי הנתבעים שלחו לו הודעת דוא"ל שהיא "דבר פרסומת", בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעים טענו כי ההודעה נשלחה לתובע שכן נכלל ברשימת מעסיקים שרכשו מצד שלישי וכי מדובר בפרסום יחיד שאינו מפר את החוק.

נפסק: התובע הוא עו"ד במקצועו. פנייה לעו"ד, כפי שנערכה, יכולה להיחשב כפנייה לבית עסק, שכן הופנתה למעסיק. מלבד טענתו של התובע כי אינו בגדר מעסיק, הוא לא צירף כל ראיה לכך. התובע לא השכיל להוכיח כי ההודעה שנשלחה אליו היא פרסומת וכי יש בה עידוד לרכישת מוצר או שירותים, או עידוד להוצאת כספים או תעמולה. ההודעה הציעה מפגש ללא עלות. אין לראות במסר זה כמסר שמעודד את התובע לרכוש דבר מה. על התובע מוטל נטל ההוכחה והוא לא עמד בו. התביעה נדחתה. התובע ישלם את הוצאות ההליך בסך 500 ש"ח.

עדכון: ביום 30.1.2019, במסגרת הליך ערעור שהגיש התובע על פסק-הדין לעיל, הסכימו הצדדים על מחיקת הערעור, לרבות ביטול פסק-הדין של בית המשפט השלום לעיל [ע"א 32999-07-18 לדרמן נ' ארביטראז' סוכנות לביטוח בע"מ ואח'].