(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט רחמים כהן, 18.4.2018): הסדר פשרה בתובענה הייצוגית נגד תיאטרון בית צבי בגין משלוח מסרונים פרסומיים.

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. עניין בקשת האישור בטענת המבקש כי המשיבות הפרו את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שעה ששלחו אליו מסרונים אודות פעילות בית הספר בית צבי. המשיבה 1 טענה כי היא עמותה הפועלת ללא מטרת רווח וכי סעיף 30א אינו חל עליה, שכן היא אינה "מפרסם" והודעותיה אינן "דבר פרסומת". המשיבה 2 טענה כי רק סיפקה את הפלטפורמה למשלוח המסרונים והצדדים החליטו במשותף על מחיקתה מההליכים.

נפסק: המבקש והמשיבה הגיעו להסדר פשרה, לפיו: המשיבה תקפיד הקפדה יתרה ביישום הוראות החוק ובכלל זה בהתקשרותה עם צדדים שלישיים; כל חבר בקבוצה שקיבל מהמשיבה דבר פרסומת ללא הסכמתו, ויפנה לתיאטרון, יהיה זכאי לקבל זוג כרטיסים להצגה; דבר הזכאות לפיצוי ואופן מימושו יפורסמו בעיתונות ובאתר המשיבה; המלצת הצדדים היא כי הגמול למבקש יהיה 5,000 ש"ח ושכר הטרחה לבא-כוחו יהיה 32,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

יש להורות על אישור הסדר הפשרה, שהוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, לעומת הסיכונים האפשריים הכרוכים בהמשך בירור ההליך. יש לציין כי בפסיקה נדחו טענות של עמותות לפיהן הן הוחרגו מתחולת חוק הספאם, כאשר המיקוד אינו בזהות המפרסם אלא בתוכן הפרסומי שנשלח. לצד זאת, יש להביא בחשבון כי מדובר בעמותה ציבורית ללא מטרת רווח, שלא היה בדעתה להפר את הוראות הדין ודבר הפרסומת נועד לשרת, לכאורה, תועלת ציבורית.

ההסדר נותן מענה הוגן ויעיל לעניינה של התובענה. התייתר הצורך בצו עשה שכן המשיבה חדלה מהתקשרות עם צדדים שלישיים לצורך שליחת המסרונים ולצד זאת נקבע פיצוי לחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם לכאורה בשל מסרוני הפרסומת שנשלחו אליהם. הגמול ושכר הטרחה המומלצים תואמים את מידת ההשקעה בהכנת בקשת האישור וניהול ההליכים באופן יעיל ומושכל ולפיכך הם מאושרים. ניתן תוקף של פסק-דין להסדר.