(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט יובל גזית): ההודעות שקיבל התובע הן הודעות שירות הנשלחות לבעל מנוי, ואינן "דבר פרסומת", אף אם הן כוללות קישור לאתר הנתבעת.

העובדות: דרישה לפיצוי בגין מסרונים, הודעות דוא"ל ושיחות טלפון מהנתבעת לתובע. התובע טען כי הדבר נעשה בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי ההודעות אינן מהוות פרסומת אסורה, שכן מדובר בהודעות שירות (לרבות ההודעות המפנות לאפקליציה שלה, שהיא חינמית). הנתבעת טענה עוד כי התובע בחר לעדכן את פרטיו במנוי ע"ש אביו, מתוך ידיעה כי באמצעות פרטים אלה הנתבעת תיצור איתו קשר.

נפסק: ככלל, אופן התנהלות הנתבעת בשליחת ההודעות סביר ומקובל בנסיבות העניין. היה רצוי אילו הנתבעת היתה יכולה לרצות כל לקוח המבקש שיפנו אליו בדרך מסוימת בלבד, אך נוכח מספר הלקוחות המשוער של הנתבעת ברי כי הדבר קשה עד בלתי אפשרי וחלק מן ההודעות נשלחות באופן אוטומטי על-ידי המערכת לאחר ביצוע פעולה מסוימת.

רובן המכריע של ההודעות שנשלחו לתובע אינן מהוות "דבר פרסומת" לפי החוק. מדובר בעדכון של התובע בפרטי שירות שונים כבעל מנוי, כגון מועדי ביקור טכנאים, הודעת עדכון על יכולת לבצע פעולות באתר הנתבעת חלף פנייה טלפונית, הודעה על שינוי ערוצים, סקרי איכות שירות, מידע על יישומון חינמי שמפעילה הנתבעת ועוד. אין מדובר במסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות, או להוציא כספים בדרך אחרת, גם אם ההודעות מכילות קישור לאתר הנתבעת.

טענת התובע כי ההודעה המיידעת אותו על האפשרות לבצע פעולות באמצעות האינטרנט היא פרסומת, שכן היא חוסכת לנתבעת את הצורך להוציא כספים על עובדים בשר ודם, אין בה ממש, וזאת במצב בו תוכן ההודעות הוא אינפורמטיבי. אין פעולות המעודדות הוצאת כספים על-ידי הלקוחות לטובת הנתבעת, כפעולות לחיסכון בהוצאות התפעול של הנתבעת, שאינן כרוכות בהוצאת כספים של הלקוחות. לנתבעת אתר אחד, בו אפשר לעשות פעולות שונות. הפנייה לאתר לשם קבלת שירות ותמיכה אינה בבחינת עידוד לרכישת מבצעים. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 2,000 ש"ח.