(פסק-דין, תביעות קטנות נתניה, השופט הרווי גרובס): התובעת לא ידעה להפעיל את המכשיר הסלולרי שלה וזו הסיבה היחידה שהמשיכה לקבל את יתר ההודעות.

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 5 הודעות פרסומיות, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת ביקשה להסתמך על הסייג הקבוע בסעיף 30א(ג) לחוק, שכן לטענתה התובעת רכשה ממנה מספר פריטים בחנות ובעת הרכישה הצטרפה למועדון הלקוחות של הנתבעת.

נפסק: יש לקבל את התביעה באופן חלקי. אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה לתובעת 5 הודעות מטעמה. ההודעות ציינו בצורה חד משמעית כיצד לבצע הסרה. אם התובעת היתה עושה כן בעת שקיבלה את הפרסום הראשון, היא לא היתה מקבלת הודעות נוספות. מקובלת עמדת הנתבעת כי התובעת רכשה ממנה סחורה ואכן הצטרפה למועדון הלקוחות, אך אין פרטים כלשהם לגבי מועד האירוע ואין תשתית עובדתית מספקת לקבוע שהנתבעת נופלת לגדרי הסייג הקבוע בסעיף 30א(ג) לחוק. התובעת לא ידעה להפעיל את המכשיר הסלולרי שלה וזו הסיבה היחידה שהמשיכה לקבל את יתר ההודעות. בנסיבות אלה, אין לחייב את הנתבעת בגין 4 ההודעות הנוספות ויש לחייב את הנתבעת עבור ההודעה הראשונה בלבד, שנשלחה לתובעת ללא הסכמתה. הנתבעת תשלם לתובעת סך מופחת של 500 ש"ח עבור ההודעה וכן הוצאות בסך 750 ש"ח.