ת"ק 34597-09-17 כהן נ' י.ד נחלה נכסים בע"מ ואח'

(פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, הרשמת עדי בר-טל): התובע לא הוכיח את קיומה של ידיעה או אישור הנתבעת לצדדים שלישיים לשלוח פרסומות אליו.

העובדות: תביעת ספאם מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי הגיע להסדר פשרה עם הנתבעת ביחס לתביעה קודמת על הודעת פרסומת אחת. לטענתו, למרות זאת המשיכה הנתבעת לשלוח לו הודעות פרסומת בדוא"ל. הנתבעים טענו כי לא הם שלחו את ההודעות והסיקו כי מדובר בחברות פרסום. 

נפסק: דין התביעה להידחות. הטלת אחריות מכוח החוק, על מי שהתקשר עם אחר על-מנת שישגר עבורו דברי פרסום, מותנית בכך שיש לייחס לאותו אדם אחריות לפעולות השיגור שביצע האחר ואף ידיעה באשר להתנהלותו [עניין סמארט קלאב - רע"א 7608/16]. כדי לבחון האם המפרסמים היו שלוחיהם של הנתבעים יש לבחון האם מתקיימים החריגים הקבועים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין (ובפרט סעיף 15(3)). 

מההודעות לא ניתן להבין מי השולח שלהן, שכן הן אינן מציינות את שם השולח. הנתבעים טענו כי לא שלחו את ההודעות ועדותם הייתה מהימנה ואמינה. מדובר בקבלן שנשכר על-ידי הנתבעים והוא ששלח את הפרסומים לתובע. בנסיבות המקרה ניתן להגדיר את הנתבעת כמפרסם, אך בשביל להטיל עליה אחריות מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת יש להוכיח קיומה של ידיעה ואישור [עניין מאירי - תא"מ 5075-08-16].

התובע לא הוכיח את קיומה של ידיעה או אישור הנתבעת לצדדים שלישיים לשלוח פרסומות אליו. נהפוך הוא. הנתבע 2 הוכיח כי פרוייקט שיווק הקרקעות הרלבנטי הסתיים בסוף שנת 2015, בעוד הפרסום בוצע לקראת סוף שנת 2016. הנתבעים העידו באופן מהימן כי אין להם כל אינטרס כי יישלחו פרסומות לתובע, בפרט מקום בו כבר התנהלה התדיינות קודמת איתו שהסתיימה בפשרה. מהעובדות עולה כי לא הייתה הסכמה שבשתיקה וכי גם הנתבעים היו מופתעים מקיומו של הפרסום, לבטח כאשר שיווק הקרקעות כבר הסתיים.