ת"ק 32307-08-17 פורסילן נ' וים קלאבס בע"מ

(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת ליאת ירון): מכון כושר שלח מסרונים בניגוד לחוק הספאם ויפצה את הנמען באלפי שקלים.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 7 מסרונים, ללא הסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי מדובר ב"דבר פרסומת", שכן המסרונים מקדמים רכישת מנוי שנתי למכון הכושר שמפעילה הנתבעת. הנתבעת לא חלקה על משלוח המסרונים, אך טענה כי התובע רכש בעבר מנוי וכי במסגרתו היה כפוף לתקנון החברה וכי הסכים לקבל חומר פרסומי.

נפסק: אין מחלוקת כי הנתבעת שיגרה לתובע 7 דברי פרסומת. טענת הנתבעת לפיה "בעבר" רכש התובע מנוי ומשכך היה כפוף לתקנון המפורסם באתרה הרשמי, לא הוכחה ולא נתמכה במאום. אכן היתה תכתובת בין הצדדים, אך גם אם ייצא ביהמ"ש מנקודת הנחה כי התובע מסר לנתבעת את מספר הטלפון שלו, אין במסירת המספר כדי לפטור את הנתבעת מאחריות לפי סעיף 30א(ג) לחוק, שכן לא הובאה אסמכתא לכך שהובהר לתובע כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת. משלוח דברי הפרסומת נעשה בניגוד לחוק.

הנתבעת טענה כי היתה לתובע אפשרות ללחוץ על כפתור ההסרה, אלא שהוא בחר לא לעשות כן ומשכך לא הקטין את נזקיו והתעשר שלא כדין. בעניין גלסברג [רע"א 2904/14] נפסק כי אין מקום להכיר בנטל הקטנת הנזק לעניין עצם החבות בפיצוי. ניתן להתחשב בכך שניתנה לנמען אפשרות להסיר עצמו מרשימת התפוצה "בקלות יחסית", כשיעור להפחתת הפיצוי.

בנסיבות המקרה ביהמ"ש לא שוכנע כי התובע לא פעל להקטין את נזקיו. טענת התובע כי לחץ על המילה "הסר" שהופיעה במסרונים לא נסתרה על-ידי הנתבעת. הנתבעת אף לא הוכיחה את טענתה לפיה הודעות ההסרה כלל לא התקבלו אצלה. הנתבעת תפצה את התובע ב-400 ש"ח בגין המסרון השני ששלחה אליו, בשים לב לטענתה כי הודעת ההסרה לא התקבלה אצלה בשל תקלה טכנית. באשר לששת המסרונים הנוספים, הנתבעת תפצה את התובע בסך של 800 ש"ח לכל הודעה. סה"כ תשלם הנתבעת לתובע 5,200 ש"ח וכן הוצאות בסך 400 ש"ח.