ת"א 44524-11-11 לוין ואח' נ' גבריאל

(פסק-דין, שלום ת"א, השופט אביים ברקאי): מי העתיק ממי? 

העובדות: שלוש תביעות נגד אותו הנתבע שאוחדו, שעניינן בהעתקת מאמרים. בכל התביעות טוענים התובעים כי הנתבע העתיק מאמר ופגע בזכויותיהם (כל תביעה ביחס למאמר אחר). הנתבע הגיש תביעות שכנגד בהן טען כי הנתבעים הם שהעתיקו מאמרים פרי עטו.

התובע 1 הוא מפעיל האתר "MYPI", המספק תוכן בתחום החקירות הפרטיות. התובעים 2-3 הם חברה ובעליה, המפעילים את האתר "תקנה", המספק תוכן בנושא זכויות רפואיות ומימושן. התובע 4 הוא עו"ד, אשר במסגרת עבודתו חיבר את המאמר "חוק הלבנת הון והשפעתו על פרטיותנו". הנתבע הוא עו"ד במקצועו, המפעיל מכללה פרטית למסים וחשבונאות (texcollege.co.il) וכן מפעיל אתר תוכן ותדמית (gavriel-law.com).

בתביעה הראשונה [ת"א 44524-11-11] טען התובע 1 כי הנתבע העתיק לאתרי האינטרנט שבבעלותו מאמר בנושא לשון הרע. בתביעה השנייה [ת"א 5327-12-11] טענו התובעים 2-3 כי הנתבע העתיק מאמר בנושא "ועדה רפואית של ביטוח לאומי". בתביעה השלישית [ת"א 11695-02-13] טען התובע 3 כי הנתבע העתיק את מאמרו בנושא חוק איסור הלבנת הון לאתר משרדו.

נפסק: השאלה העובדתית היחידה העומדת להכרעה בכלל התביעות היא מי חיבר את היצירות השנויות במחלוקת, כאשר בפועל אין חולק על הדמיון, עד כדי זהות, בחלקים מהמאמרים. אין חולק כי מדובר במאמרים שהועתקו. המחלוקת היא האם הנתבע הוא שהעתיק את המאמרים מכל אחד מהתובעים, או האם אלה הועתקו ממנו. טענתו העיקרית של הנתבע היא כי התובעים חברו יחדיו להעתיק ממנו את המאמרים. 

אין לקבל את גרסת הנתבע כי המאמרים בתביעה הראשונה והשנייה הם פרי עטו, לאור מחברת השיעורים בקורס חשבי שכר שהנתבע העביר בשנת 2006. הטענה הופיע לראשונה בסיכומי הנתבע. אין לקבל את הטענה אף לאור ההקשר הקלוש והמופרך בין נושא המאמרים לבין הקורס שבו כביכול נלמדו. אין לקבל את הטענה ביחס למאמר לשון הרע, המורכב משני מאמרים מועתקים ולאחר שאותר המקור השני ממנו העתיק הנתבע את המאמר. מאמר לשון הרע שפרסם הנתבע הוא חיבור של שני מאמרים - מאמר התובעים ומאמרו של עו"ד לוינטל. אין לקבל את הטענה ביחס למאמר הועדות הרפואיות, לאור עדות העדה שחיברה אותו.

מאזן הסבירות נוטה יותר ובאופן מובהק לכך שהנתבע הוא זה שהעתיק את המאמרים, מאשר לכך שהתאספו להם תובעים שונים אשר העתיקו מאמרים וחלקי מאמרים מהנתבע. אין לתת אמון בעדות העדה שטענה כי השתתפה בקורס חשבי שכר ולמדה את המאמרים בעניין לשון הרע וועדות רפואיות. עדותה היתה מוטית אינטרס ורצון לסייע לנתבע, לא בהכרח תוך דבקות באמת. המאמרים לא נכללו בזמן אמת באתר המכללה (גם בהתאם לחוו"ד מומחה מטעם התובעים 2-3 שלא נסתרה) והוכח כי נעשו פעולות להוסיף מאמרים אלה לאחר שלנתבע נודע על כך שהעתקת המאמרים התגלתה. יש אף לדחות את טענות הנתבע בכל הנוגע למאמר השלישי שעניינו בהלבנת הון, אותו חיבר התובע 4.

התביעות התקבלו. התביעות שכנגד נדחו. בתביעה הראשונה, ישלם הנתבע לתובע 1 סך של 20,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 10,000 ש"ח. בתביעה השנייה ישלם הנתבע לתובעים 2-3 סך של 20,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 10,000 ש"ח. בתביעה השלישית ישלם הנתבע לתובע 4 סך של 20,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 10,000 ש"ח.