העובדה כי מיקומם הפיזי של אתרי ההימורים מחוץ לישראל אינה יכולה להיות הגנה למערערים (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטים טל, בורנשטין ובוסתן):

העובדות: ערעור על הכרעת הדין (באדיבות "נבו") וגזר הדין של ביהמ"ש השלום ראשל"צ [ת"פ 28091-09-11], שהרשיע את המערערים, לאחר הוכחות, בעבירות של סיוע לארגון או עריכת משחקים אסורים, הגרלות והימורים (סעיף 225 + סעיף 31 ו-29(ב) לחוק העונשין); עשיית פעולה ברכוש אסור; שימוש במרמה ותחבולה להתחמק מתשלום מס; ומסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור. על המערער נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי; וקנס בסך 100,000 ש"ח. על המערערת 2 הוטל קנס בסך 50,000 ש"ח. למערערים חולטו סכומי כסף בסך 1,650,000 ש"ח ו-179,158 ש"ח שנתפסו במשרדי המערערת ובחשבונה.

המערער הקים את המערערת, חברה הנאשמת עמו בכתב האישום, וניהל אותה ואת התנהלותה הפיננסית בפועל. המערער, יחד עם אחרים, עסק בשיווק ומכירת כרטיסי "פרי פייד" ששימשו אמצעי תשלום באתרי הימורים באינטרנט, שאפשרו לגולשים מישראל לשחק "משחקים אסורים", כגון משחקי רולטה ופוקר. המערערים הנפיקו מאות אלפי כרטיסים דרך נקודות מכירה שונות, תמורת מיליוני שקלים ודולרים. המערערים הגישו דוחות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס.  

ביהמ"ש השלום קבע, בין היתר, כי מעשי המערערים מקיימים את רכיבי היסוד העובדתי שבעבירת הסיוע לעריכה ולארגון של משחקים אסורים, שכן הם אפשרו את ביצוע העבירה ויצרו את התנאים לקיומה. נפסק כי הוכח מעבר לספק סביר כי הייעוד העיקרי של הכרטיסים שמכרו המערערים היה לפעילות הימורים וכן כי אף אם היה מוכח שהכרטיסים שימשו גם לפעילות בתוכן תמים באתרים, לא היה בכך כדי להכשיר את פעילות המערערים. ביהמ"ש קמא דחה את טענת המערערים באשר למקום ביצוע העבירה העיקרית, בקובעו כי גם תחת ההנחה לפיה פעילות החברות בחו"ל אינה אסורה, אין בכך כדי להשפיע על האיסור לסיוע לביצוע העבירה העיקרית שנעשה בישראל.

נפסק: ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, שכן היא זו ששומעת את העדים ומתרשמת מהם באופן בלתי אמצעי. קביעת ביהמ"ש קמא לפיה הייעוד העיקרי של הכרטיסים שמכרו המערערים היה לפעילות הימורים, עוגנה היטב בחומר הראיות. להבדיל, לא הובאו על ידי המערערים ראיות לפיהן נעשה בכרטיסים שימוש נוסף שאינו הימורים. אשר לטענת המערערים כי לא היתה להם מעורבות או שליטה בניהול האתרים, הבהיר ביהמ"ש קמא, בצדק, כי די בפעילות המאורגנת של המערערים במכירת כרטיסים שהיוו אמצעי תשלום להימורים, כדי להוות פעולה המסייעת לעבירה העיקרית של ארגון ועריכת הימורים. אין הכרח כי הפעולה המסייעת תהווה פעולה אשר בלעדיה לא יתאפשר ביצועה של העבירה העיקרית ולפיכך - די בכך שהיה במעשי המערערים בנסיבות העניין כדי לאפשר לגולשים מישראל לעשות שימוש באתרים המיועדים אף להימורים, בעוד שאפקטיביות התרומה המסייעת איננה מהווה תנאי להטלת אחריות פלילית על המסייע.

אין גם נפקות לעובדה שכרטיסיהם של המערערים היוו אך אמצעי תשלום אחד מיני רבים עבור אתרי ההימורים. די בכך שבאמצעות מכירת והפצת כרטיסי החיוב סייעו המערערים לגבות כספים מהמשתמשים בתכני ההימורים שבאתרים, ושכספים אלו הועברו לחברות המנהלות את האתרים, כדי לקבוע כי מעשי המערערים תרמו להגשמת העבירה העיקרית של עריכה או ארגון משחקים אסורים ובכך מתקיים היסוד העובדתי בעבירת הסיוע בעניינם. אשר ליסוד הנפשי של עבירת הסיוע לארגון או עריכת הימורים, בכל הנוגע למערער, הדגיש ביהמ"ש קמא כי המערער ידע שהכרטיס שימש בין היתר להימורים, וביקש למעשה לשווק כרטיסים אשר יהוו פתרון חלופי לשימוש בכרטיסי אשראי, ואף ידע שארגון הימורים בישראל הינו פעילות אסורה. המערער היה מודע, או למצער היה צריך לצפות, שפעולתו שהתבטאה בהיותו "אמצעי תשלום", תתרום לביצוע עבירות הימורים מצד גולשים ישראליים, מאחר שידע שהאתרים משמשים, בין היתר, להימורים, ונמנע מלברר איזה שימוש הם ביצעו בפועל. המערער לכל הפחות עצם עיניו באשר לאפשרות שפעולותיו יסייעו לארגון ועריכת הימורים בפועל, ובמובן זה מתקיימת המודעות הנדרשת הן לטיב ההתנהגות המסייעת והן לעצם ביצועה של העבירה העיקרית. 

אשר לטענת המערערים הנוגעת למקום ביצוע העבירה העיקרית, ביהמ"ש קמא קבע בצדק גם אם בחו"ל פעילות החברות הזרות לא היתה אסורה, אין בכך כדי להשפיע על מידת אי החוקיות של הסיוע לביצוע העבירות, אשר נעשה בישראל. יש בארגון הימורים באמצעות אתרים זרים היושבים בחו"ל, כלפי גולשים ישראליים, משום עבירת פנים. התפישה לפיה עבירות מקוונות כלפי גולשים ישראליים, גם אם מיקומם הפיזי של שרתי המחשבים הינו בחו"ל, מהווה עבירת פנים, כך שיחולו דיני העונשין הישראליים, מקובלת. המערער אישר שהיה מודע לכך שההימור אינו חוקי בארץ ואף ציין כי הימור בארץ לאתרים בחו"ל הוא לא חוקי (שם). כל זאת גם כאשר ארגון ועריכת המשחקים נעשה באופן חוקי במקום מושבן של החברות הזרות.

אין לתת יד לניסיונם של מבצעי עבירות הימורים להימלט מאימת הדין הישראלי החל על מעשיהם המופנים כלפי הציבור הישראלי. העובדה כי מיקומם הפיזי של אתרי ההימורים בענייננו הינו מחוץ לישראל, אינה יכולה להוות הגנה למערערים, שעה שפעולותיהם הופנו כלפי ציבור הגולשים הישראלי, ויש לראות בעבירות שביצעו משום עבירות פנים. לפיכך יש לדחות את טענת המערערים בעניין אי תחולת דיני העונשין על מעשיהם. המערערים טענו כי יש לזכותם בשל הסתמכות על חוו"ד משפטית לפיה לא קיימת מניעה חוקית, נכון למצב המשפטי הקיים אז, למכור, לשווק או לעשות שימוש בכרטיס ה"קאש כארד". ביהמ"ש קמא דחה, בצדק, טענת הגנה זו של המערערים. לא הונחה תשתית מתאימה לביטול כתב האישום בעניינם של המערערים באכיפה בררנית. הערעור נדחה.