(פסק-דין בפשרה, תביעות קטנות ת"א, הרשם אריה דורני-דורון): אין בהשגת מאגר שמות עו"ד בישראל, או בקיומו, משום הסכמה להציפו במודעות שיווקיות.

העובדות: תביעה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הצדדים הסמיכו את בית המשפט לתת פסק-דין בפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

נפסק: ללא ראיה לעניין טענת שליחות מטעם הלשכה, יש לקבוע כי עו"ד אינו יכול לפרסם במסרונים או במיילים, לעשרות אלפי עו"ד, כל פרסום עסקי שיווקי מטעמו ללא כל הסכמה מוקדמת. התובע הרים את הנטל הראייתי להוכיח כי הנתבעת לא פעלה כדין. תיאורטית, כל עו"ד עלול לקבל כל יום עשרות אלפי הודעות פרסום פרטיות המשבשות את עבודתו בהצעת כלי עזר שונים. גם חברי מועדון בתחומים שונים אינם רשאים לפנות ללא הסכמה לכל חבריהם במודעות פרסום שיווקיות, אלא בהתאם למותר לפי דין, ולשם מניעת תופעה זו, גם ביחס לקהילת עורכי הדין, נועד סעיף 30א.

מתוך הבנה כי כוונת הפרסום החד פעמי בתיק זה הייתה לפנות לקהל היעד ממאגר של שמות עו"ד בישראל, שאין בהשגתו או בקיומו הסכמה להציפו במודעות שיווקיות, ובניתוח המודעה בה מובהק הפן העסקי, יש לקבוע כי ללא פנייה מוקדמת לבית עסק לקבלת הסכמה וללא הודעה למי שמתעניין קודם למודעה כי פרטיו ישמשו להודעות פרסומת בהתאם לסעיף 30א(ג) לחוק, לא היה מקום לעשיית דין עצמי למשלוח הודעה שיווקית זו מושא התביעה מהנתבעת לתובע.

אם לשכת עוה"ד הייתה המפרסמת עדכוני שירות לחבריה, לא היה רואה ביהמ"ש את העדכון כחלק מכוונת איסוריו של המחוקק. זוהי זכותם של חבריה וחובתה כארגון המעניק שירותים וכלים בתחום המקצועי, וללשכת עורכי הדין בישראל הכלים הראויים והמכובדים לעדכון חבריה, כדת וכדין ולפי חוק. הנתבעת תשלם לתובע סך כולל הוצאות של 1,200 ש"ח.