ת"א 56962-09-16 שריד נ' עמנואל

(פסק-דין, שלום רחובות, השופטת אפרת פינק): פיצויים עקב לשון הרע בפייסבוק בעקבות מחלוקת על קבלת חבילה בסניף הדואר.

העובדות: התובעת היא זכיינית ומנהלת סניף דואר ביישוב גן-יבנה. הנתבעת היא תושבת היישוב, המשתמשת מעת לעת בשירותי סניף הדואר. בבסיס התביעה עומדים שני מפגשים בין הצדדים בסניף הדואר, שלאחריהם פרסמה הנתבעת אודות התובעת פרסומים בפייסבוק. התובעת טענה כי פרסומים אלה מהווים "לשון הרע" כלפיה, בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. הנתבעת לא הכחישה את הפרסומים, אך טענה כי אין מדובר בלשון הרע וכי עומדות לה הגנות החוק.

נפסק: הנתבעת ייחסה לתובעת בלגן, חוצפה, התנהלות מתחת לכל ביקורת, וזאת במסגרת עיסוקה כמנהלת סניף הדואר ביישוב. כן נטען כי התובעת נוהגת בחוסר כבוד עם הפונים לקבלת שירות, כי היא לוקה בניהול כושל, התייחסות בוטה לציבור, צורך לערב את המשטרה כדי לקבל את פריטי הדואר, ועוד. הפרסומים מהווים "לשון הרע" כמשמעו בחוק. 

הנתבעת טענה להגנת אמת בפרסום. ההגנה כוללת שני יסודות - אמיתות הפרסום והעניין הציבורי בו. לא עלה בידי הנתבעת להראות כי היה בפרסומים אמת. אף אין צורך לדון בשאלה אם היה צורך חברתי בפרסום. יש לומר כי להבדיל מהבעת דעה, אין צורך חברתי כלשהו בפרסום עובדות שאינן אמיתיות נגד התובעת. 

האם עומדת לנתבעת הגנת עניין כשר או הבעת עמדה? בפרסומי הנתבעת יש מספר אמירות שהן בגדר הבעת עמדה. השאלה הראשונה היא אם פרסומים אלו נועדו "לשם הגנה על ענין אישי כשר", או שהפרסום היה בגדר הבעת עמדה על התנהגות בתפקיד ציבורי או בקשר לענין ציבורי? התשובה לשאלה היא בחיוב. הנתבעת פרסמה את עמדותיה לשם הגנה על זכותה לקבלת שירות בסניף הדואר. אספקת דואר היא בגדר שירות ציבורי. 

השאלה השנייה היא אם הבעת הדעה פורסמה בתום לב? הפרסום הראשון חוסה תחת הגנת הבעת עמדה, משום שאין בו עובדות שאינן נכונות והוא נוגע לעניין אישי כשר או בקשר לעניין ציבורי. אולם, החל מהפרסום השני, דרך הפרסום השלישי והרביעי, הנתבעת כרכה עובדות – שנמצאו כלא נכונות - והבעת דעה יחדיו, באופן המקשה על הפרדה ביניהן. במקרים אלה אין מדובר עוד בהבעת דעה המפורסמת בתום לב. הפרסומים 2-4 אינם חוסים תחת ההגנה.

בקביעת שיעור הפיצויים נלקחו בחשבון השיקולים הבאים: שלושה פרסומים אינם חוסים תחת הגנה; הנסיבות שהובילו לפרסום והעובדה כי הנתבעת סברה כי נפגעה כתוצאה מאי קבלת החבילה, ואף פנתה בעניין זה למשטרה; תוכן הפרסומים בפייסבוק, שכללו עובדות לא נכונות והבעת עמדתה של הנתבעת; הנזק שנגרם לתובעת בפגיעה בשמה הטוב; תפוצת הפרסום בדף הפייסבוק ומספר החברים בו, לרבות שיתוף דפי הפייסבוק. דגש מיוחד ניתן להסכמת הנתבעת להתנצל ולהסרת הפרסומים מפייסבוק. הנתבעת תפצה את התובעת ב-3,000 ש"ח לכל פרסום (סה"כ 9,000 ש"ח) וכן הוצאות בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 2,329 ש"ח. הנתבעת תפרסם התנצלות באתר הפייסבוק שבו פרסמה את דברי לשון הרע.