ת"א 40264-01-14 שובל נ' שלום

(פסק-דין, שלום קריות, השופט שלמה מיכאל ארדמן): הודעת דוא"ל שנשלחה למעסיקו של התובע, בה יוחסו לו עבירות פליליות, מהווה לשון הרע ונועדה לפגוע בתובע.

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע עבד כמנהל בטיחות ואיכות סביבה במפעל והיה האחראי להתקשרות עם חברות מיחזור לפינוי פסולת המפעל. המפעל התקשר בחוזה מחזור עם קבוצת החברות "אולטרייד". הנתבע שימש כמנכ"ל של אחת מחברות הקבוצה, עד שעזב והקים חברה עצמאית. הנתבע ניסה לשכנע את התובע להפסיק את התקשרות המפעל עם אולטרייד ולהתקשר עם החברה החדשה שהקים, אך התובע לא השתכנע.

הנתבע שלח הודעת דוא"ל לתובע ולקצין הביטחון של המפעל, בה נטען לכאורה כי התובע קיבל שוחד והעביר פסולת בניגוד לדין. המפעל עימת את התובע עם הדברים והציע לו לעבור בדיקת פוליגרף, לה סירב התובע. התובע טען, בין היתר, כי פוטר מעבודתו בעקבות המקרה וכי מדובר בפרסום לשון הרע. הנתבע טען, בין היתר, כי אין מדובר בלשון הרע וכי התובע התפטר מעבודתו.

נפסק: אין ספק כי ייחוס עבירות פליליות או מעין פליליות לאדם הוא לשון הרע. משלוח הודעה ובה האשמות כי עובד בכיר מקבל כספים מחברה העובדת עם המפעל, כדי שיגרום למפעל לעבוד איתה, או טענה להפרת כללי הבטיחות, עלולה לגרום לאדם לפגיעה במשרתו ובמשלח ידו. ברור כי האדם הסביר הקורא את הודעת הדוא"ל, ומקל וחומר אם הדברים גם אכן נאמרו בע"פ, מסיק שהתובע קיבל כספים והפר את הוראות הבטיחות. 

הנתבע לא טען לטענת אמת דיברתי ועדותו נמצאה כבלתי מהימנה. בנסיבות אלה, נטל הראיה עובר לנתבע להוכיח תום לב, אך תום לב לא היה כאן. הנתבע פעל ביודעין ומתוך כוונה לפגוע בתובע, אם מתוך רצון להתנקם בתובע על כך שלא הסכים לעבוד עם חברתו, ואם מתוך מחשבה כי אם יפוטר התובע יהא לו קל יותר לשכנע את המפעל להתקשר עם חברתו. הוכחו במקרה זה הנסיבות העומדות אפילו במבחן "כוונה לפגוע" כמשמעותו בחוק. 

יש לקבל את עדות עובדי המפעל כי התובע לא פוטר אלא התפטר ביוזמתו. עם זאת, יש לקבל את טענת התובע כי מדובר בהתפטרות הנחשבת כפיטורים על רקע הרעה מוחשית ביחסי העבודה. אין לצפות כי מי שמואשם במעשים פליליים ימשיך לעסוק בעבודתו כאילו לא קרה דבר. הנתבע ישלם לתובע סך של 60,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני וסכום גלובלי של 10,000 ש"ח בגין נזק ממוני, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח.