ת"א 19650-05-15 פנחס נ' כהן

(פסק-דין, שלום פ"ת, השופט אריאל ברגנר): פיצויי עתק - 300,000 ש"ח - בתביעת לשון הרע, שבה כונה התובע סרבן גט, לרבות במייל שנשלח לכל חברי היישוב.

העובדות: תביעה שעילתה לשון הרע ופגיעה בפרטיות. התובע טען כי הנתבעת כינתה אותו סרבן גט, תוך הפעלת לחץ חברתי רב כנגדו ופגיעה בפרטיותו בחשיפת הליכי הגירושין שלו מאשתו דאז, בפומבי.

הנתבעת, שביקשה לעזור לגרושתו של התובע, הפיצה כנגד התובע פרסומים לתושבי האזור, באמצעי פרסום ומדיה שונים (לרבות הפצת מייל בקבוצת הדוא"ל השכונתית), הפצת עלונים לתיבות דואר וכן היא התייצבה בפתח הפיצרייה של התובע, כשבידיה מגשי פיצות, וקראה ללקוחות שלא להיכנס לפיצרייה, תוך הצגת התובע כסרבן גט.

נפסק: התובע לא הוכיח כי הנתבעת היא זו שפרסמה את עלוני המידע. עצם העובדה כי חלק מתוכנם של העלונים הופיע בהודעת המייל ששלחה הנתבעת, אינו מהווה הוכחה כי הנתבעת היא שפרסמה את העלונים, שכן התברר כי קבוצת אנשים שמה לה למטרה לפעול כנגד התובע. הנתבעת אישרה את משלוח הודעת המייל לתפוצה רחבת היקף ביישוב קדומים, לכן עצם משלוח הודעת המייל הוכח. התובע אף הוכיח את התנהלות הנתבעת בלפחות בשני ביקורים בפיצריה.

בהתאם להודעת המייל ניתן להבין באופן ברור כי התובע מסרב לתת גט לאשתו, תוך שימוש פסול בכך כאמצעי לחץ. פרסום זה מהווה לשון הרע, שכן האמירות עלולות להשפיל את התובע בעיני יתר חברי היישוב, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם ולפגוע בעסקו ובמשלח ידו (שכן עסקו מצוי ביישוב ורוב לקוחותיו הם תושבי היישוב). גם האמירות במסגרת ביקוריה של הנתבעת בפיצריה מהוות לשון הרע.

אין חולק כי במועד ביצוע הפרסומים לא ניתן עדיין פס"ד לגירושין על-ידי ביה"ד הרבני וכן אין חולק כי כשבוע לאחר מתן פסק-הדין לגירושין ניתן הגט. על כן, האמירות כי התובע סירב לתת גט אינן יכולות להיות נכונות. גם ביה"ד הרבני הבהיר חד משמעית כי התובע לא היה סרבן גט, כי הסכים להתגרש וכי הוא שביקש זאת. הגנת אמת דיברתי אינה יכולה לעמוד לנתבעת והיא אף אינה יכולה לחסות תחת הגנת תום הלב. 

הנתבעת שלחה הודעת מייל בתפוצה רחבה לתושבי היישוב, וזאת על-מנת ליצור לחץ חברתי פסול על התובע ולהשפיע עליו בהליך המשפטי. הנתבעת לא הסתפקה בכך והגיעה פעמיים אל הפיצרייה על-מנת להפריע לתובע, למנוע ממנו לקוחות ולמנוע ממנו להתפרנס. הנתבעת חרגה ועברה כל גבול אפשרי מהתנהלות סבירה להגנת אותו ערך לו היא טוענת, ערך חברתי של סיוע לחברה במצוקה. מעשיה והתנהלותה של הנתבעת בפרסום הכולל היו בחוסר תום-לב.

באשר לפגיעה הנטענת בפרטיות התובע - הנתבעת פרסמה פרט אישי הנוגע להליכי הגירושין של התובע, כאשר מדובר בהליכים המתנהלים בדלתיים סגורות. הפרסום נעשה בהודעת מייל לכלל תושבי היישוב והפרסום הנוסף בפיצרייה. בכך, פגעה הנתבעת בפרטיות התובע לפי הוראות סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות.

אין מדובר בפרסום מידע גרידא, אלא במעשה מכוון ובזדון לפגוע בתובע במטרה לנגח אותו באמצעים פסולים ולגרום לו לחץ ושינוי מצב לרעה. התובע זכאי לכפל פיצוי. הפרסומים והתנהלות הנתבעת שלובים זה בזה והפיצוי שייפסק יהיה הן עבור הפגיעה בפרטיות והן עבור הוצאת לשון הרע, פעם אחת בלבד. מדובר על 3 אירועים, שעבור כל אחד מהם ניתן לפסוק 50,000 ש"ח וכאשר מדובר בכוונה לפגוע ניתן לפסוק כפל פיצוי. הנתבעת תשלם לתובע סך של 300,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 35,000 ש"ח.