תא"מ 22233-09-15 פריגר נ' קופרמן

(פסק-דין, שלום י-ם, השופטת מרים ליפשיץ-פריבס): הפרת זכויות יוצרים בצילום בפייסבוק. אין בעובדה כי הצילום מתעד ציור גוף של דמויות של דיסני כדי לשלול את זכותו של התובע לפיצוי.

העובדות: התובע, אמן בתחום ציורי הגוף, טען כי הנתבע הפר את זכויות היוצרים שלו ואת זכויותיו המוסריות בצילום המתעד ציור גוף שצייר התובע. התובע טען כי הנתבע פרסם את הצילום בפייסבוק, ללא הרשאתו, לכבוד אירוע פורים במועדון לריקודי סלסה שבבעלות הנתבע.

נפסק: סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, קובע כי צילום הוא בגדר יצירה אמנותית. על-מנת שציור הגוף והצילום ייחשבו כיצירה לפי החוק, צריך שתהיה בצילום מקוריות. המקוריות תיבחן בכך שהיצירה לא תהיה רק רעיון מופשט, כי אם ביטוי מוחשי של רעיון שנעשה בדרך מקורית. היצירתיות, יכול שתהיה מינימלית ודי במשאב רוחני, אינטלקטואלי של היוצר, על-מנת שהצילום ייכנס לגדר יצירה אמנותית. 

מדובר בצילום של בני זוג, שעל-פניהם ציור גוף מעשה ידי התובע. הציור הוא אכן של דמויות של דיסני, אך העמדתן על פניהם של בני הזוג נעשתה באופן ייחודי. התובע יצר יצירה הכוללת מיזוג חדש ושונה של הדמויות והסצנה. ציור הגוף והצילום שלו מהווים יצירה מקורית של התובע לפי החוק.

התובע הוכיח בעדויותיו כי הזכויות בתמונות שייכות לו. אין חולק כי הצילום הועתק לפייסבוק על-ידי הנתבע, ללא הרשאת התובע ומבלי שצוינו בפרסום זכויותיו. את טענת הנתבע בדבר מיקום הצילום בעמוד הפרסום ניתן לשקול ביחס לגובה הפיצוי, אך אין בה כדי לאיין את הפרת החוק. 

באשר לטענת ההגנה מכוח סעיף 58 לחוק: היה על הנתבע לתת את הדעת לקיומה של זכות לתובע בצילום. היה בידי הנתבע, בנקל, לברר עם התובע את שאלת הזכויות בצילום ומשלא עשה כן לא ניתן לקבוע כי הפרסום נעשה בתום לב. הפרסום אינו עניין של "מה בכך", בשים לב לחשיבות הצילום בעיני הנתבע עצמו לצורך פרסום האירוע ובהתחשב ברלבנטיות שלו לתוכן האירוע, בנוגע להזמנה לצייר ציורי גוף של החוגגים באירוע. לפיכך, קמה לתובע זכות לפיצוי בגין הפרסום.

הנתבע טען כי "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה", וזאת נוכח שימוש בדמויות דיסני ללא הרשאה. לאור ייחודיות צילום הגוף והצילום ובשונה מהדמויות לכשעצמן, ובהיעדר ראייה מטעם הנתבע לדרישה של חברת דיסני מהתובע לקבל הרשאה ממנה לשילוב הדמויות בציור, אין בשימוש בדמויות כדי למנוע מהתובע לתבוע את זכויות בגין הצילום.  לכל היותר עסקינן ביצירה נגזרת מהיצירה המקורית הטעונה אמנם ייחוס לדיסני, אך מבלי שהוכח כי דיסני ראתה בכך משום הפרה של זכויותיה בדמויות.

עסקינן בשני פרסומים שכללו שני עמודים. הפרסום מופנה לקהל הרחב (מעל 3,000 איש) והביא להרבה "לייקים". תוכן הפרסום רלבנטי לצילום. מנגד, עיון בפרסום מלמד על תכליתו להודיע על אירוע שייערך 3 ימים ממועד הפרסום. לאחריו, אין עוד רלבנטיות לפרסום. הצילום אינו חזות הכל בפרסום כי אם מהווה חלק ממנו בלבד. התובע לא הוכיח את דבר המצאת דרישה מוקדמת שלו לנתבע להסיר את הפרסום מהרשת. בהתקבל התביעה, הוסר הפרסום. הנתבע יפצה את התובע ב-14,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח.