בע"מ 2699/17 פלוני נ' פלונית

(החלטה, ביהמ"ש העליון, הרשמת ליאת בנמלך): למרות שמדובר במקרה גבולי, לא ניתן להחיל את חריג הידיעה ביחס לצפיית המבקש ובאי-כוחו בפסק-הדין נשוא הערעור במערכת "נט המשפט".

העובדות: בקשה למחיקת ההליך על הסף מחמת איחור בהגשתו. המבקש (שהגיש בקשה לפטור מאגרה), טען כי פסק-הדין נודע לו ביום 6.3.2017. המשיבה טענה כי לפי התיעוד ב"נט המשפט", ב"כ המבקש צפו בפסק-הדין עליו נסב ההליך ביום 9.2.2017 וכי ביום 19.2.2017 נשלחה להם "הודעה באתר". לפיכך, לטענתה, ההליך שהוגש ביום 26.3.2017, הוגש לאחר שחלף המועד. ב"כ המבקש הצהיר כי מעולם לא מסר את כתובת הדוא"ל שלו לשם המצאה, כי לא קיבל הודעה באתר וכי לא צפה בפסק-הדין במועד הנזכר.

נפסק: נוכח הצהרות ב"כ המבקש ובהתאם להוראות תקנה 497ג לתקנות סדר הדין האזרחי, אין בסיס לקבוע כי פסק-הדין הומצא לב"כ המבקש כדין. לטענת המשיבה, גם אם כך הדבר, יש למנות את הימים להגשת ההליך החל ממועד הידיעה. המבקש טען כי נודע לו על פסק-הדין ביום 6.3.2017 וב"כ הצהיר כי לא צפה בפסק-הדין ביום 9.2.2017.

מנגד, לפי התיעוד באתר, שני עורכי דין נוספים ממשרד ב"כ המבקש צפו בפסק-הדין ביום 9.2.2017, אך תצהיר מטעמם לא צורף, כך שלא נסתרה ההנחה כי שניים אלו, שהופיע כחלק מצוות המייצגים על כתבי הטענות, צפו בפסק-הדין במועד האמור. עוד צירפה המשיבה הודעות ששלח המבקש למשיבה בווטסאפ, וכן "פוסט" שנכתב ביחס להליך, מהם עולה כי המבקש ידע על פסק-הדין במהלך חודש פברואר 2017. נוכח כך, ההנחה היא כי המבקש ידע על פסק-הדין ביום הינתנו ולכל המאוחר במהלך חודש פברואר 2017. 

מדובר במקרה גבולי בעניין השאלה האם יש להחיל את חריג הידיעה. לחובת המבקש שוקלת העובדה כי בהודעת ווטסאפ ששלח למשיבה ציין הוא עצמו כי נותרו לו שבועיים להגשת ההליך הערעורי, וכן חוסר הדיוק לעניין מועד הידיעה שצוין בפתח בקשת רשות הערעור. מנגד, בפסיקה נקבע כי דרך כלל אין בצפיה יזומה ב"נט המשפט", כלשעצמה, כדי להצדיק למנות את מנין הימים למן מועד הידיעה. ביחס להודעת הווטסאפ, אין מדובר בהודעה פורמלית בין ב"כ הצדדים או בהליך משפטי או פעולות אחרות בהן נקט המבקש על-יסוד פסק הדין.

אין לקבוע כי עיתוי הגשת ההליך הערעורי, כחודש וחצי לאחר מועד הידיעה, הוא בלתי סביר באופן המצדיק למחוק את ההליך על הסף. גם אם מדובר במקרה גבולי, נוטה הכף למסקנה כי אין מקום להחיל את חריג הידיעה וכי לאי-הדיוק ביחס למועד הידיעה יש ליתן ביטוי בחיוב המבקש בהוצאות. הבקשה לפטור מאגרה נדחתה גם היא. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ש"ח.