(פסק-דין, תביעות קטנות רחובות, הרשם אייל דוד): אין לקבל את הטענה כי שרת המסרונים ושרת הדוא"ל הם שרתים נפרדים.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 4 מסרונים והודעת דוא"ל אחת הכוללים דברי פרסומת, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע נתן את הסכמתו לקבלת ההודעות, באמצעות דף נחיתה. התובע הודה כי התעניין בשירותי הנתבעת ומסר לה את פרטיו האישיים, אך טען כי לא נתן את הסכמתו למשלוח דברי הפרסומת וכי ממילא היה על הנתבעת לעמוד בהוראות סעיף 30א(ד) לחוק לעניין הודעת סירוב.

נפסק: יש לקבל את טענת התובע כי המפרסם חייב לאפשר לנמען לבצע את הסרתו ממאגרי המידע של המפרסם בדרך שבה נשלחה אליו ההודעה. התובע טען כי לצורך ביצוע הסרה היה עליו ללחוץ על קישורית, דבר שהיה עלול להוביל לחדירת וירוסים לטלפון שלו. הנתבעת לא פעלה כמתחייב מהחוק ולפיכך התובע זכאי לקבלת פיצוי מהנתבעת עבור 4 המסרונים. התובע זכאי לפיצוי גם עבור הודעת הדוא"ל, לאחר שבכתב הגנתה התחייבה המשיבה להסיר את התובע ממאגריה. אין לקבל את ההסבר כי מדובר בשני שרתים שונים, האחד לדוא"ל והאחד למסרונים. היה על הנתבעת להזין מיוזמתה את המידע גם לשרת הדוא"ל. הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 4,500 ש"ח.