(פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם איתי רגב): לא ניתן לגזור גזירה שווה מהסכמה לקבלת הודעות ופרסומת באמצעי תקשורת אחד, להסכמה לקבלתם באמצעי תקשורת אחרים.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה הודעות פרסומיות לטלפון הנייד שלו, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע אישר כי רעייתו פנתה לנתבעת לקבלת מידע אודות שירותיה, אך טען כי לא הוסבר לה כי הפרטים ישמשו למשלוח דברי פרסומת. הנתבעת טענה כי ההודעות נשלחו לטלפון של התובע בהתאם לפרטים שמסרה אשתו, ובהתאם להסכמה שניתנה בעת מסירת הפרטים לתובעת.

נפסק: אשת התובע מילאה הצהרת בריאות, בה סימנה את אישורה לקבלת עדכונים ומבצעים במייל. לו היו נשלחות ההודעות לתובע בדוא"ל, ככל הנראה דין התביעה היה להידחות. לא נמצאה בהסכמה שצורפה לטופס הצהרת הבריאות הסכמה לקבלת דברי פרסומת באמצעות הטלפון. לא ניתן לגזור גזירה שווה מהסכמה לקבלת הודעות ופרסומת באמצעי תקשורת אחד, להסכמה לקבלתם באמצעי תקשורת אחרים. ספק אם הסכמה לקבל דברי פרסומת ראוי שתיכלל בטופס הצהרת בריאות מלכתחילה. ההודעות נשלחו לתובע בניגוד להסכמתו ובניגוד להוראות החוק. על הנתבעת לפצות את התובע בסכום כולל של 2,000 ש"ח.