(פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, השופטת אפרת רחלי מאירי מרקוביץ): העובדה כי יש גורם "מעודד" מאחורי התובעת אינה משנה את התביעה במהותה כתביעה של יחיד שקיבל הודעות לטלפון הנייד שלו.

העובדות: התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בפיצוי מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ביחס לשני מסרונים פרסומיים שנשלחו אליה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי ככל ונשלחו מטעמה הודעות, הרי שאלה נשלחו על-ידי צדדים שלישיים עמם התקשרה בהסכמים, תוך שהיא מוודאת מראש ומעת לעת את עמידתם בתנאי הדין. עוד טענה הנתבעת כי התובעת לא הראתה כל ראיה ממשית לכך שההודעות אכן נשלחו על-ידה וכן טענה נגד מעורבותה של חברת "ספאם אוף" בהליך.

נפסק: יש לקבל את התביעה בחלקה. הוכח כי התובעת קיבלה את ההודעות לטלפון הנייד ואין חולק כי מדובר ב"דבר פרסומת". אין חולק כי התובעת היא שנפגעה מהעוולה והעובדה כי יש גורם "מעודד" מאחורי התובעת אינה משנה את התביעה במהותה כתביעה של יחיד שקיבל הודעות לטלפון הנייד שלו. הנתבעת טענה כי כתב התביעה מנוסח באופן זהה ומתבסס על אותו בירור שעורכת ספאם אוף. ביהמ"ש מודע לפסיקה השוללת את מעורבותה של ספאם אוף. ברם, גם הנתבעת בהגנתה מתנסחת באופן זהה בהגנתה ומשכך היא מנועה לטעון נגד התובעת שהוכיחה עילת תביעה אישית. כך גם ביחס לראיות התובעת.

התובעת נסתייעה בספאם אוף גם ביחס לבדיקות הקושרות בין דברי הפרסומת לבין הנתבעת, לא במסגרת בדיקה חדשה, אלא במסגרת ראיות קיימות שהוצגו בהליך אחר קודם להגשת התביעה. התובעת לא יכלה להעיד על נסיבות איסוף הראיות ואמיתותן. האיסור לפי חוק הספאם הוא על משלוח ההודעות ואין נפקות לשאלה אם הנמען עצמו נכנס לקישור בהודעות על-מנת להוכיח את הקשר לנתבעת. ביהמ"ש השתכנע כי עסקינן באותה נתבעת, שבכתב הגנתה לא הכחישה הכחשה גורפת, אלא תלתה את האשם בצד ג' או בתובעת. יש בהודעות הדומות במהותן ובמתן פרטי ההתקשרות הזהים כדי לקשור לנתבעת בבחינת המאזן ההסתברותי.

לענין הטענה כי התובעת יכלה להסיר עצמה בפעולה פשוטה, יודגש כי אין התובעת מחויבת לעשות כן לפי דין. ביהמ"ש רשאי להתחשב בעובדה זו במכלול השיקולים. בנוגע לנתבע 2, התובעת לא הוכיחה את אחריותו האישית. הנתבעת תפצה את התובעת בסך כולל של 800 ש"ח.