ת"א 49482-08-15 רהב נ' גזית ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת אושרי פרוסט-פרנקל): תביעת לשון הרע של איש יחסי ציבור, ביחס לפרסום באתר האינטרנט של תחנת הרדיו 103.

העובדות: התובע הוא איש יחסי ציבור. הנתבע 1 מנחה תוכנית רדיו שבועית בשם "גבי גזית ללא הפסקה", המשודרת בנתבעת 3 (תחנת הרדיו 103fm). נתבע 2 הוא אדריכל שהתארח בתוכנית. התובע טען כי בתוכנית, שהועלתה גם לאתר הנתבעת 3, דנו הנתבעים 1-2 בפרויקט של חברת גינדי בחדרה שבו קרסו חלק מהמרפסות והוציאו את דיבתו רעה. הפרסום הופיע גם באתר תחנת הרדיו תוך ציון שמו ותמונתו של התובע.

נפסק: אין חולק ששמו של התובע לא הוזכר בשידור החי של התוכנית על-ידי המשתתפים בה. התובע אף טען כי כלל אינו מייצג את קבוצת גינדי ביחס לפרויקט בחדרה. שמו של התובע עלה רק באתר האינטרנט של הרדיו, על-ידי עובדת התחנה, שהעידה שכתבה את שמו על דעתה בלבד, ללא כל הנחיה מטעם הנתבע 1 או הרדיו. לפי עדותה, התובע הוזכר על-ידה כיוון שהתיאור במהלך התוכנית גרם לה לחשוב שמדובר בתובע וכי היא עשתה כן בתום לב.

התובע כלל אינו היחצ"ן של גינדי השקעות בחדרה, נשוא השידור. בארץ קיימים כאלף משרדי יחצ"נות ואלפי עוסקים בתחום, ולא ברור מדוע התובע יחס את הכתבה בשידור החי לעצמו. קהל המאזינים לא יכול להכיר את כל היחצ"נים, אינו יודע כיצד הם נראים, ואין כל אינדיקציה שמדובר בתובע. לנתבעים 1-2 אין כל קשר לפרסום שמו של התובע באתר האינטרנט של התחנה. 

שמו של התובע התפרסם רק באתר הנתבעת 3, על-ידי עובדת התחנה, על דעתה, והיא כלל אינה נתבעת בתביעה. אין לקבל את טענת התובע, לפיה הקורא הסביר מבין מדף האינטרנט, שמדובר בדף של נתבעים 1,3. מבחן האדם הסביר הינו למשמעות הביטוי שלטענת התובע מהווה לשון הרע, ולא למבחן העוסק בשאלה מי המפרסם. התובע לא הוכיח שנתבעים 1-2 התכוונו אליו במה שנאמר בתכנית. נתבעים 1-2 לא פרסמו דבר לגבי התובע, אינם מנהלי אתר האינטרנט של הרדיו, אין להם כל שליטה לגבי הכתבות באתר והתביעה נגדם נדחית במלואה.   

בעצם כתיבת שם התובע באתר האינטרנט של נתבעת 3 וייחוס לו תכונות של טיפש, שמן, אמנם מדובר בהבעת דעה, אך זו גובלת בלשון הרע מהרף הנמוך. נתבעת 3 באתר האינטרנט פרסמה את הפרסום לגבי התובע. התביעה נדחית כלפי הנתבעים 1 ו-2. התובע ישלם לכל אחד מהם סך של 50,000 ש"ח. התביעה נגד הנתבעת 3 מתקבלת בחלקה. בשים לב לכך שרק 28 איש נחשפו לפרסום, תשלם הנתבעת 3 לתובע 7,500 ש"ח בגין עוולת לשון הרע וכן הוצאות בסך 1,000 ש"ח.