תא"מ 41482-10-16 לב נ' טרי סטון בע"מ

(פסק-דין, שלום הרצליה, השופטת יפעת אונגר ביטון): הודעת ספאם אחת שנשלחה לתובע בטעות אינה מזכה בפיצוי.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה אליו דבר פרסומת בדוא"ל, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי מדובר בתביעת סרק קנטרנית, בגין משלוח יחיד של דבר פרסומת, וכי התובע זכה מיד עם הפנייה להתנצלות מהנתבעת. הנתבעת הבהירה כי קיימת אצלה מדיניות ברורה האוסרת על משלוח דברי פרסומת למי שאינם לקוחותיה.

נפסק: דין התביעה להידחות. אין מחלוקת שהדוא"ל ששלחה הנתבעת לתובע הוא בגדר "דבר פרסומת" וכי התובע לא נמנה על לקוחות הנתבעת ולא ביקש או הסכים כי יישלחו אליו דברי פרסומת שלה. התובע פנה אל הנתבעת חודש ימים לאחר משלוח ההודעה, במכתב התראה, והנתבעת השיבה לו באופן מיידי, התנצלה והסירה את פרטיו ממאגריה. משלוח הודעה בודדת מחזק את טענת הנתבעת כי המשלוח אל התובע מקורו בטעות.

הרשות לפסוק פיצוי לדוגמה עומדת רק כאשר דבר הפרסומת שוגר בניגוד להוראות החוק, ביודעין. התובע לא טען כי הנתבעת שלחה אליו את ההודעה הבודדת ביודעין. התובע לא סתר את טענת הנתבעת כי פרטי הלקוחות מגיעים אליה אך ורק מתוך רישום הלקוחות עצמם באתר האינטרנט שלה או מטפסים שברשותה. הוא אף לא סתר את טענתה שאינה נוהגת לשלוח "דואר זבל" וכי זו התביעה הראשונה שהוגשה נגדה בעניין זה. התובע לא עמד בנטל להוכיח כי השיגור נעשה ביודעין.

אף לו היה נקבע כי המשלוח נעשה ביודעין, הנסיבות אינן מצדיקות פסיקת פיצוי. קביעת פיצוי לדוגמה היא סמכות שברשות, לפי שיקול דעת ביהמ"ש, באופן ההולם כל מקרה לנסיבותיו. הגשמת תכלית החוק היא בדרך של קביעת פיצוי למי שסבל הטרדה ממשית כתוצאה ממשלוח דברי פרסומת בניגוד להסכמתו. קשה להלום כי התובע סבל הטרדה כתוצאה ממשלוח הודעה בודדת לכתובת מייל שהוא אינו עושה בה שימוש תדיר. פניית התובע נעשתה רק חודש ימים לאחר קבלת ההודעה. הדבר מצביע על כך שמשלוח ההודעה לא הטריד אותו ביותר. התובע לא קיבל הודעות נוספות לאחר בקשת ההסרה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 750 ש"ח.