ת"א 964-12-13 סי אוף ספא מעבדות בע"מ נ' הדר

(פסק-דין, שלום ת"א, השופט אביים ברקאי): טקסטים המתארים מוצרים קוסמטיקה זכאים להגנת דיני זכויות היוצרים.

העובדות: תביעה בגין הפרה נטענת של זכויות יוצרים בתמונות ובטקסטים של מוצרי התובעת. התובעת עוסקת בייצור ושיווק מוצרי קוסמטיקה תחת השם Sea of Spa. הנתבע מפעיל אתר אינטרנט בו הוא מציע מוצרי קוסמטיקה שונים למכירה, בהם גם מוצרי התובעת. התובעת טענה כי הנתבע השתמש באתר שהוא מפעיל בתמונות של מוצריה ובטקסטים מקוריים המתארים את המוצרים, תוך הפרת זכויותיה. עיקר טענות ההגנה של הנתבע הן כי התמונות והטקסטים אינם "יצירה מוגנת" לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 והפסיקה.

נפסק: סעיף 4 לחוק קובע תנאי לקיומה של זכות יוצרים והוא היותה של היצירה "מקורית". הוכחת מקוריות היצירה נבחנת לפי שלושה מבחני משנה: מבחן המקור, מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות. אין חולק כי התמונות מושא התביעה הן של מוצרי התובעת. המחלוקת היא האם הן נושאות, בפני עצמן, זכות יוצרים שהופרה בפרסומן. 

הראיות מלמדות כי תמונות המוצרים עומדות במבחן ההשקעה והיצירתיות. גם אם מדובר בצילום אלמנטים קיימים ופשוטים יחסית - אריזות חיצוניות של מוצרי קוסמטיקה - ניכר כי ישנה השקעה בתמונות (התמונות צולמו באופן מיוחד, על-ידי בעל מקצוע; התובעת נדרשה לשלם עבור כל צילום בנפרד) ומידה של יצירתיות (בחירת המוצרים שיצולמו בכל תמונה ובהעמדתם מול המצלמה). ניכר כי התמונות אינם בגדר "צילום אקראי", כי אם צילום שהושקעה בו מחשבה ותכנון, כמו גם מידה של יצירתיות.

בדיקה נוספת היא כי מקור התמונות אכן ביוצר, להבדיל מתמונה שהועתקה ממקור אחר. יש לקבל את טענת הנתבע כי התובע כשלה להראות כי מדובר בתמונות מקוריות שלה, או כי זכויות היוצרים באותן תמונות מצויות בידה. לא הובאה ראיה לכך שהתמונות מושא התביעה צולמו על-ידי הצלם שציינה התובעת דווקא וכי הזכויות בהן הועברו.

אין ראיה לכך שהתובעת רכשה, על דרך ההסבה או בכל דרך אחרת, את זכויות היוצרים בתמונות מבעליהן. משכך לא מתקיים המבחן הנדרש לצורך הוכחת מקוריות היצירה ואין בידי התובעת כוח תביעה בעניין התמונות. הסרת התמונות מאתר הנתבע לא מהווה ראיה העומדת בפני עצמה המקימה לתובעת זכות יוצרים בתמונות.

הטקסטים שבמחלוקת מתארים את מוצרי התובעת ומופיעים על-גבי אריזות המוצרים עצמם או בפרסומי התובעת. בעדויות נטען כי נכתבו בידי עובדי התובעת. הם מביאים פירוט עובדתי של רכיבי מוצרים, תיאור פעולתם ואופן השימוש בהם. הגם שלכאורה מדובר בתיאור עובדתי של נתונים, הרי קיימות דרכים שונות לתאר נתונים עובדתיים ובחירה בדרך תיאור זו או אחרת, כמו גם ברירת המילים והסדר שבו יופיעו, היא עניין המצריך השקעה של יצירתיות.

הטקסטים נשוא התביעה עונים על מבחני ההשקעה והיצירתיות, אף מעבר לרמה המינימלית. תיאורים המתייחסים לאופן השימוש, ניסוחים ספציפיים ואוצר מילים מסוים - מביאים לייחוד המוגן לפי דיני זכויות היוצרים ואין מדובר ביצירה שניתנת לביטוי בדרך אחת ומצומצמת או בזכויות הנבלעות או מתאיינות בשל דוקטרינת המיזוג. מדובר בטקסטים שמקורם בתובעת, מופיעים על מוצריה ונכתבו בידי עובדיה. יש לקבוע כי התובעת היא בעלת זכויות היוצרים בטקסטים. הנתבע לא הכחיש כי השתמש ב-21 טקסטים של התובעת אותם העתיק. העתקת הטקסטים המקוריים של התובעת מהווה הפרה של זכויותיה בהם.

התובע טען כי עשה שימוש הוגן בטקסטים, שימוש אמת למטרות לשמן נועדו וכי השימוש נעשה בתום לב. אין חולק כי הנתבע השתמש בטקסטים על-מנת לשווק את מוצרי התובעת. אולם, השיווק וההפצה נעשו בפלטפורמה מסחרית (אתר אינטרנט שמפעיל הנתבע לצורך הפקת רווח כלכלי). התובעת מתקשרת בהסכמים עם מפיצים מורשים ואלה משלמים עבור הזכות להשתמש בתמונות ובטקסטים שלה וכן נדרשים לעמוד בסטנדרטים שהיא קובעת. הנתבע אינו קשור בהסכם עם התובעת. ההיפך הוא הנכון. הצדדים נצים זה לזה. ההפרות נעשו לאחר ואולי אף במהלך ניהול הליך משפטי בין הצדדים ומשכך הנתבע אינו יכול לטעון כי השימוש נעשה בתום-לב. השימוש בטקסטים ללא הרשאת התובעת, וודאי שימוש מסחרי בהם, אינו בגדר שימוש הוגן ומותר.

יש לקבוע פיצוי בגין 21 הפרות הזכויות בטקסטים. כל אחד מהטקסטים שהועתקו התייחס למוצר מסוים וכל אחד מהם הוצג באתר הנתבע. מכאן שכל אחת מההפרות עומדת בפני עצמה ואין מדובר בהפרה אחת. אין להתייחס לכל "כניסה" לאתר הנתבע כאל הפרה נפרדת. אין להתייחס להפרות כאל זוטי דברים. הנתבע יפצה את התובע ב-63,000 ש"ח, בתוספת הוצאות בסך של 15,000 ש"ח.