(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט ניל הנדל): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בי-ם [רת"ק 39921-07-16], שדחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בי-ם [ת"ק 2850-11-15]. עניין התביעה במסרון שקיבל המבקש, ללא הסכמתו, המכיל מסרים פרסומיים מהמשיבה 2 בעניין שיווק הלוואות. המשיבה 1 היא חברה העוסקת במתן שירותי הפצה למסרונים. ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע כי המשיבה אינה "מפרסם" כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת וכי שיגרה את דבר הפרסומת למבקש כשירות בזק לפי רישיון כללי ולכן אין לחייבה בפיצוי המבקש מכוח החוק. נפסק - העניין נדון לאשורו בפני הערכאה הדיונית ונבחן בשנית בפני ביהמ"ש המחוזי. לא נפל כל פגם בהחלטות אלה, בהן הוכרע כי המשיבה, שאך סיפקה תשתית לשיגור המסרונים ולא פרסמה את שירותיה באמצעות המסרון, אינה נכנסת לגדר הגדרת "מפרסם". הבקשה נדחתה.