(החלטה, שלום פ"ת, השופט אמיר לוקשינסקי-גל): לא קיימת הצדקה להפרדת ההליכים בין הנתבעים השונים.

העובדות: בקשת מספר מהנתבעים לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי צירוף הנתבעים הרבים אינו עומד בדרישות תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי. עניין התביעה בטענת התובע כי הנתבעות שלחו לו דברי פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, מאותה כתובת דוא"ל. המבקשות טענו כי הן חברות נפרדות וכי אין "מדובר בסדרה אחת של מעשים או עסקאות".

נפסק: לתקנה 22 נקבעה בפסיקה פרשנות תכליתית שבהתאם לה יש לאשר את הצירוף כאשר ביחס לעסקאות שבגינן מוגשת התביעה מתעוררות שאלות עיקריות זהות, שיש צידוק רעיוני או תועלת מעשית לדון ולהכריע בהן במסגרת אותה תובענה. בהקשר של חוק התקשורת, במספר הליכים הורו בתי משפט על מחיקת תובענה שהוגשה נגד מספר נתבעים ששלחו בנפרד וללא קשר ביניהם דברי פרסום לתובע, תוך מתן אפשרות לתובע להגיש תובענות נפרדות [עניין נתיב - תא"מ 11119-02-15; עניין יחיאלוב - ת"ק 15-04-50942].

מקרה זה שונה מהליכים אלה, במובן שקיים קשר בין הנתבעים ודברי הפרסומת שנשלחו, לפיו כל ההודעות נשלחו מאותה כתובת דוא"ל. טיב הקשר עדיין אינו ברור והמבקשות לא הסירו את הערפל הקיים בשלב זה ביחס לחוט המקשר ביניהן. נוכח הפוטנציאל של קיום שאלות משותפות, לא קיימת הצדקה בשלב כה מוקדם להורות על הפרדת ההליכים או מחיקת התביעה, ואף לא להעברת ההליך לסדר דין רגיל. הבקשה נדחתה.