עת"מ 26602-01-17 ג.ג. פיירטרייד בע"מ נ' רשות לניירות ערך תל אביב

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת רות רונן): העותרת מפעילה זירה אינטרנטית למסחר באופציות בינאריות. זירה זו היא פלטפורמה טכנולוגית שיתופית, המאפשרת מסחר רב צדדי באופציות בינאריות, בין מציעים וניצעים. הפלטפורמה היא ה"שוק" המפגיש בין הצדדים לעסקה והעותרת מתווכת בעסקאות אלה, אך אינה צד להן (בניגוד לפלטפורמות אחרות). המשיבה סבורה כי פעילות העותרת אסורה, משום שהיא מנהלת "בורסה לניירות-ערך" ללא רישיון (סעיף 45(א) לחוק ני"ע). בהתאם לכך הורתה הרשות לעותרת להפסיק את פעילותה ואף פרסמה הודעה על כך באתר האינטרנט שלה. מנגד, עמדת העותרת היא כי פעילותה אינה טעונה רישיון, משום שהיא אינה "בורסה לניירות-ערך". נפסק -

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם האופציות הבינאריות שנסחרות בפלטפורמה שהעותרת מפעילה הן "ניירות-ערך" לפי חוק ני"ע (בהתאם להגדרה בסעיף 52 לחוק). סעיף 52 מותיר מקום לעמימות רבה ביחס לפרשנות הנכונה למונח "ניירות-ערך" על-פיו. המחוקק הסתפק בקביעה לפיה גם מכשירים שאינם כלולים בהגדרה שבסעיף 1 לחוק, יבואו בכלל הגדרת נייר-ערך בנוגע לפרק ח' לחוק, אולם הוא לא הבהיר מהם אותם "מכשירים". לצורך הכרעה בשאלה יש לבחון את הפרשנות המילולית לסעיף 52 לחוק וככל שזו אינה ברורה, גם את הפרשנות התכליתית שלו. במקרה דנן אין די בלשון החוק כדי לאפשר קביעה אודות הפרשנות הנכונה, שכן לשון סעיף 52 עמומה מאוד. הסעיף אינו מספק נקודת אחיזה ברורה ביחס לשאלה מהם אותם מכשירים שהוא ביקש לרבות מעבר להגדרה שבסעיף 1 לחוק ובאיזה אופן יש לאפיינם ולהגדירם. מצב זה מאפשר קבלה של פרשנויות רבות ושונות שיעלו בקנה אחד עם לשון החוק. לכן, כדי לפרש את החוק נכונה, יש להידרש לפרשנותו התכליתית.

במסגרת הפרשנות התכליתית, על ביהמ"ש להביא בחשבון את שינויי העיתים ואת הצרכים החדשים שנוצרים לאור יצירתם של מכשירי השקעה ומכשירים פיננסיים חדשים, על הקשיים והבעיות שעלולים להתעורר כתוצאה משימוש במכשירים אלה. פרשנות סעיף 52 בהתאם לתכליתו צריכה להביא בחשבון את העובדה שמסחר בנגזרים בכלל ובאופציות בינאריות בפרט, הוא מסחר שעלול לחשוף את הסוחרים בו לסיכונים שהם לא בהכרח מודעים להם. מסחר כזה מעורר חששות בדבר הבטחת כספי הסוחרים, כללי מסחר הוגנים, מידע מלא שזמין באופן שוויוני אודות כללי המסחר, אודות תמחור המכשירים הנסחרים ועוד. כדי לצמצם את הסיכונים הללו נדרשת אסדרה רגולטורית של המסחר הזה. אסדרה כזו עשויה אמנם לצמצם מסחר זה, אולם צמצום כזה הוא פחות בעייתי לאור הספק הקיים לגבי הנחיצות החברתית של מסחר מסוג זה.

גם אם בפועל מספקת הפלטפורמה של העותרת פתרונות לסוגים שונים של חששות, האסדרה נועדה כדי לוודא שכל פלטפורמה דומה אחרת תספק פתרונות נאותים לחששות הנובעים ממסחר מסוים זה. מאחר שלא קיימת אסדרה אחרת שיש בה כדי לפתור באופן מלא את החששות הללו, יש לפרש את סעיף 52 לחוק כך שאופציות בינאריות ייכללו בהגדרת המונח "ניירות ערך" לפיו. תיקון 32 לחוק ועמדת המחוקק כפי שהיא עולה ממנו, מחזקת את עמדתה הפרשנית של הרשות ביחס לתחולת הגדרת סעיף 52 לחוק גם על מכשירים נגזרים ובכללם אופציות בינאריות. פרשנות תכליתית להוראת סעיף 52 צריכה להביא בחשבון גם את תכלית ההוראה לפיה בורסה לניירות ערך תתנהל ברישיון בלבד. מהוראות החוק שנועדו להסדיר את תקנונה של בורסה לניירות ערך, כמו גם מהוראות התקנון של הבורסה היחידה הפועלת בישראל, ניתן לקבוע כי מדובר בהוראות שלפחות לחלקן יש חשיבות גם כאשר מדובר בפלטפורמה דוגמת זו שהעותרת הקימה. העתירה נדחתה.