ת"א 9051-11-14 נגה גלידות שותפות מוגבלת נ' נחום

(פסק-דין, שלום ת"א, השופט עדי הדר): תובענה על דרך הגשת בקשה לביצוע שטר בסך 2,403,594 ש"ח בתיק הוצל"פ. התובעת טענה כי היא אוחזת בשטר וכי הנתבע הוא אחד הערבים בו. הנתבע, שהגיש התנגדות לביצוע שטר, טען כי חתימתו זויפה, כי מעולם לא חתם על השטר וכי מעולם לא חתם עליו בפני האדם שאישר בשטר כי הנתבע חתם בפניו (א. לוי שמו). הצדדים הגישו חוו"ד מומחים לכתב יד. במסגרת ההליך ניתנו צווים לחברות המספקות שירותי טלפון נייד לנתבע וללוי (שהעיד כי הנתבע חתם בפניו), לצורך הפקת ממצאי איכון לגבי מועד החתימה. ממצאי האיכון העלו כי לוי לא נכח במקום ובזמן בו העיד כי החתים את הנתבע. נפסק -

כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אכן חתימתו. על התובעת הנטל להוכיח שהחתימה הנחזית להיות של הנתבע על השטר נשוא המחלוקת היא אכן חתימתו. התובעת ניסתה לעמוד בנטל זה באמצעות עדותו של לוי, לפיה חתימת הנתבע נעשתה בנוכחותו. באשר לדרך זו עומדת הכחשתו של הנתבע, כלומר גרסה מול גרסה. הדרך השנייה היא באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית. הנתבע העמיד חוות דעת השוללת את חוות הדעת מטעם התובעת. המומחית מטעם ביהמ"ש קבעה כי קיימת סבירות בלבד שהנתבע חתם על השטר. ייתכן שאם הממצאים בתיק היו מסתכמים בחוות הדעת ובעדותו היחידה של הנתבע, די היה בכל אלה כדי להטות את הכף לפי מאזן הסתברויות לטובת התובעת. אולם בפני ביהמ"ש הובאו ראיות נוספות. עדותו של לוי יצרה קושי בגרסת הנתבעת. כתוצאה מעדות זאת בה הצביע העד על מקום וזמן, ביהמ"ש יזם איכון של מכשירי הטלפון הניידים של של לוי ושל הנתבע. תוצאות האיכון מלמדות שעדותו של לוי אינה תואמת ראיות חיצוניות. העובדה שביהמ"ש יזם את הבדיקה מסירה לכאורה את החשש שהיה עולה, אילו הנתבע היה מציג ממצאי בדיקות אלה מיוזמתו, שכן אז ניתן היה לחשוד כי תכנן מלכתחילה מצב דברים בו הטלפון הנייד שלו יוחזק בידי אחר, במקום אחר, שעה שהוא היה במקום ובמועד החתימה.

כל צד פנה בנפרד אל חברת הטלפון הנייד שלו, ביקש בעצמו וקיבל את הדוחות. לחברת פרטנר, שסיפקה את שני הדוחות אין ענין במחלוקת ויש לה מחלקה מיוחדת שמעניקה דוחות איכון. מתוצאות ממצאי האיכון התברר שבתאריך שציין העד מטעם התובעת בשטר החוב, הוא לא היה במשרדי התובעת. גם תוצאות האיכון של מכשיר הטלפון של הנתבע שוללות את גרסת העד. ממצאים אלה מחזקים את המסקנה החד משמעית שלוי והנתבע לא נפגשו במועד המדובר. טענות התובעת ביחס לקבילות פלטי האיכון נשמרו ליום סגריר, לאחר שתעיין בתוצאות. טענות התובעת הועלו באיחור רב, תוך זניחת כל ניסיון לתקוף את הממצאים לגופם על דרך של הגשת חוו"ד. הדין צועד לצד התפתחות הטכנולוגיה והמדע. הטלפונים הניידים תרמו לדיני הראיות את היכולת לאתר את מקום מכשיר הטלפון הנייד בדיוק יחסית גבוה. ביהמ"ש העליון עשה שימוש בממצאי איכון בדיני נפשות ומכאן קל וחומר להכרעה בדיני ממונות במסגרת מחלוקת אזרחית. נוכח העובדה כי התובעת בחרה שלא לסתור את ממצאי האיכון, אין סיבה שלא לקבל את ממצאי האיכון כפשוטם ולקבוע שהעד מטעם התובעת, בניגוד לעדותו, לא פגש בנתבע במועד שצוין. התובעת לא עמדה בנטל השכנוע כי הנתבע חתם על השטר. התביעה נדחתה.