(פסק-דין, שלום כפר-סבא, הרשם צוריאל לרנר): תביעה שעניינה משלוח פרסומת אסורה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. דבר הפרסומת נשוא התביעה נשלח כ-4 שנים לפני הגשת התביעה ואינו מזהה עצמו כפרסומת. הנתבעת לא הכחישה את משלוח ההודעה, למעט בטענתה כי פעלה באמצעות מתווכים, אך טענה כי התובע לא הוכיח כי מדובר בדבר פרסומת המזכה בפיצוי. נפסק - הנתבעת לא יצאה ידי חובתה בטענותיה, ללא אסמכתא לרישום התובע למאגר מידע כזה או אחר, או למתן הסכמתו. מאידך, לא ניתן לקבל את התביעה במלואה. קיימות מספר נסיבות המורות כי יש להפחית, משמעותית, את הסכום הנתבע: 1. מדובר בתביעה שהוגשה 4 שנים לאחר משלוח ההודעה והאינטרס המוגן הוקהה משמעותית; 2. מדובר בהודעה יחידה שלא באו עוד בעקבותיה במשך 4 שנים; 3. מדובר בתביעה שלפי סכומה נכון היה להגישה לביהמ"ש לתביעות קטנות; 4. ספק אם התביעה מהווה ניצול נכון של משאבי הציבור המושקעים במערכת המשפט העמוסה לעייפה. יש להעמיד את הפיצוי על סך של 180 ש"ח, בצירוף 50 ש"ח שהוא סכום האגרה שהיתה נגבית עבור הגשת תביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות.