ת"ק 59707-05-16 לב נ' דיין

(פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, השופט שלמה בנג'ו): התובע טען כי הנתבע, המפעיל עסק בתחום משאבי האנוש, שלח לו 14 דברי פרסומת בדוא"ל ובמסרון, ללא הסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. עוד טען התובע כי בהודעות לא הופיעה המילה "פרסומת" ולכשלים בהליך ההסרה. הנתבע טען, בין היתר, כי התובע נרשם לאתר "Jobby" שבבעלותו ואישר באופן אקטיבי את האפשרות כי האתר יישלח לו דברי פרסומת. נפסק - הנתבע אינו מכחיש כי דברי הפרסומת שנשלחו לתובע הם מעסקו וניתן להתרשם מכך מההודעות עצמן. לפיכך הנתבע מהווה "מפרסם" כהגדרתו בחוק. אתר ג'ובי הוא אתר חינמי המופנה למחפשי עבודה. ההודעות שנשלחו לתובע מהאתר הן בעלות זיקה לאתר וחלקן מהוות דבר פרסומת לעסקים אחרים. מדובר בהודעות העונות להגדרת "דבר פרסומת בחוק". ההרשמה לאתר הנתבע מותנית במתן הסכמה לתנאי השימוש באתר, על-ידי סימון תיבת ההסכמה. כן הובהר לתובע כי הרשמה לאתר מותנית באישור לקבלת דברי פרסומת וכן ניתנה בפניו האופציה להסרה מרשימת התפוצה. התובע לא חלק על כך כי קיימת התייחסות למתן הרשאה למשלוח דברי פרסומת בהרשמה לשירותי האתר, אך הלין על אופן הניסוח שהוא לדעתו לא ברור ומוסתר. מתן ההרשאה למשלוח דברי פרסומת וכן האפשרות להסרה המופיעה בבירור הן בתקנון והן מחוצה לו, הובהרו היטב לתובע. יצוין כי מדובר בהרשמה לאתר המציע שירותים חינמיים, המושתת על מודל עסקי של שימוש בפרסומות. לאור היותו של התובע מנוסה ובקיא בתחום, היה עליו להניח כי סביר יהיה שהרשמתו תותנה בקבלת פרסומות. יש לקבוע כי התובע נתן את הסכמתו המפורשת למשלוח פרסומות דוא"ל. האם התובע ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה? הודעות הדוא"ל הראשונות שנשלחו לתובע נשלחו אליו כדין, שכן התובע כלל לא פתח אותן ולא נתבקשה לגביהן הסרה. ביחס ליתר ההודעות, התובע טען כי שלח לנתבעת הודעת דוא"ל עם בקשת הסרה. התובע לא הביא ראיה כי ביקש את הסרתו קודם להודעה זו ולפיכך הודעות הדוא"ל עד לתאריך משלוח ההודעה נשלחו כדין. אשר ליתר ההודעות, נכון הוא כי התובע שלח בקשה, באמצעות השבה לאחת מהפרסומות, בה ביקש להפסיק את משלוח ההודעות. בכל ההודעות שנשלחו לתובע מצוין כי ההודעה נשלחת מכתובת דוא"ל שאינה נבדקת, בהיותה כתובת דוא"ל אוטומטית למשלוח דוא"ל. התובע בחר לבקש את הסרתו דווקא לכתובת זו, למרות שבהודעות מצוין כי יש ללחוץ על לינק לצורך ההסרה. התובע לא הציג ראיה כי ביקש את הסרתו באמצעות לחיצה על לינק ולפיכך יש לקבוע כי התובע לא ביקש את הסרתו וכי ההודעות נשלחו כדין. התביעה נדחתה. התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 1,000 ש"ח.