(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט מגן אלטוביה): התובעים מפרסמים את המאמרים "טיפול מיני", "ספורט בגיל הזהב" ו"לימודים בגיל הזהב" באתרי אינטרנט שבבעלותם. הם טענו כי הנתבעת פרסמה באתרים שבבעלותה את המאמרים "ארבעת המינים", "מתאים לי טיפול מיני", "למקומות היכון צא" ו"סטודנטים נצחיים", הכוללים קטעים שהעתיקה הנתבעת מאתרי ומאמרי התובעים, תוך הפרת זכויות היוצרים שלהם והפרת זכותו המוסרית של התובע 2, שחיבר את אחד המאמרים. נפסק -
מהשוואה בין המאמרים עולה כי חלקים מהמאמר "טיפול מיני" מצויים גם במאמר "ארבעת המינים" ואין בשינויי הניסוח, בצורת המאמר או בשמו כדי לשנות את המסקנה שמבחינה מהותית מדובר בהעתקה אחת לאחת של פסקאות ומשפטים. פסקה מהמאמר "טיפול מיני" הועתקה למאמר "מתאים לי טיפול מיני". פסקאות מהמאמר "ספורט בגיל הזהב" זהות ברובן לפסקאות במאמר "למקומות היכון צא". ביחס למאמרים "לימודים בגיל הזהב" ו"סטודנטים נצחיים", נראה כי מדובר בשני מאמרים שעיקרם פרטים אודות תכניות לימוד במוסדות לימוד. בהתעלם מהפרטים אודות תכניות הלימוד, נראה כי אין דמיון רב בין קטעי הקישור או ההקדמה. סעיף 4 לחוק זכות יוצרים מקנה זכות יוצרים ביצירה מקורית, ובין היתר ביצירה ספרותית. לפי סעיף 5 לחוק, עובדה או נתון אינם מוגנים אלא רק אופן הביטוי שלהם ביצירה המקורית. אין די שהתובע מוכיח שימוש במונחים הנזכרים ביצירתו, כל עוד מונחים אלה הם בגדר עובדה או נתון, אלא עליו להוכיח שהאופן בו באו לידי ביטוי המונחים האמורים ביצירה המקורית הועתקו ביצירה הנטענת להיות מפרה. פרסום המאמר "סטודנטים נצחיים" לא הפר את זכויות היוצרים של התובעת, שכן הוא כולל נתונים ופרטים אודות תכניות לימוד ומדובר ברשימה חסרת מקוריות או יצירתיות הכוללת עובדות ונתונים.
בהתחשב בסעיף 34 לחוק, הקובע כי מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובד שלו, נראה כי התובעים עמדו בנטל להוכיח כי הם הבעלים של זכות היוצרים במאמרים "טיפול מיני" ו"ספורט בגיל הזהב". בפרסום 3 מהמאמרים הפרה הנתבעת את זכות היוצרים של התובעת במאמריה, לפי סעיף 47 לחוק. התובעת זכאית לצו שיורה לנתבעת להסיר את המאמרים המפרים וכן לפיצויים מכוח סעיף 56 לחוק. בהתחשב בשיקולים בסעיף 56, בהם היקף ההפרה, חומרתה, מאפייני פעילות הנתבעת והעלות הזניחה של המאמרים המקוריים, וכן בהתחשב בהוראה ביחס למסכת אחת של מעשים ונוכח הודעת הנתבעת על הסרת המאמרים, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 2,000 ש"ח בגין הפרת הזכויות במאמר "טיפול מיני" (במסגרת שני מאמרים שפרסמה באינטרנט ובניוזלטר). כן היא מחויבת בתשלום נוסף של 1,000 ש"ח בגין הפרת הזכויות במאמר "ספורט בגיל הזהב" במסגרת מאמר אחד שפרסמה באינטרנט ובניוזלטר. הנתבעת תישא בהוצאות בסך 3,640 ש"ח.
עדכון: במסגרת ערעור שהוגש לביהמ"ש העליון, הסמיכו הצדדים את ביהמ"ש (השופט י' עמית) לפסוק בערעור על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. נפסק - המשיבה תשלם למערערים סך של 12,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח, בנוסף לסכומים שנפסקו בביהמ"ש המחוזי [ע"א 1057/07 אתיקה השקעות בע"מ ואח' נ' דאטה פרו בע"מ].