(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת נועה גרוסמן): בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המבקשים טענו כי המשיבה הפרה את זכותם לפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות. המשיבה היא חברה שארגנה פרויקט במסגרתו מגיעים שפים ממסעדות בחו"ל להתארח במסעדות בת"א. כל אחד מהמבקשים ביצע, בנפרד, הזמנה של שולחן לאירוע הנ"ל במסעדת "קפה איטליה". יומיים לפני מועד האירוע קיבל כל אחד מהמבקשים הודעת דוא"ל על ביטול הזמנתם, כאשר ברשימת הנמענים הופיעו כל כתובות הדוא"ל של אותם נמענים שביצעו הזמנה למסעדה (317 במספר). המבקשים טענו כי כתובת הדוא"ל שלהם נחשפה בפני כל חברי הקבוצה, תוך פגיעה בפרטיותם לפי סעיפים 2(8) ו-2(9) לחוק הגנת הפרטיות. נפסק -

• התנאים לאישור תובענה ייצוגית קבועים בסעיפים 3,4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות. סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו", היא תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המשיבה היא "עוסק" ואילו המבקשים הם "לקוח" לפי חוק הגנת הצרכן ולפיכך תנאי זה מתקיים.
• המבקשים הם חלק מאותה קבוצה של 317 אנשים שכתובות המייל שלהם נחשפו לעיני שאר האנשים ולפיכך קיימת להם עילת תביעה אישית. השאלה הדורשת הכרעה בתובענה - האם חשיפת הכתובות של חברי הקבוצה מהווה פגיעה בפרטיות - היא שאלה המשותפת לכל חברי הקבוצה.  
• האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין? אחד הנושאים שיש לבחון לצורך כך הוא גודלה של הקבוצה, שכן כאשר מספר התובעים הוא גדול וקשה לזהותם, יתקיים בדרך כלל תנאי זה, שכן ללא מכשיר התובענה הייצוגית לא תתברר המחלוקת כלל. במקרה זה מספר התובעים מוגדר וספציפי ומדובר בקבוצה קטנה, שכל חבריה ברי-איתור.
• נוכח מספרם הקטן של חברי הקבוצה, היות וזהותם ידועה, ונוכח העילה הנתבעת לפי חוק הגנת הפרטיות, אין תועלת גדולה בניהול ההליך כתובענה ייצוגית. ככל ומי מחברי הקבוצה חש כי פרטיותו נפגעה בעקבות האירוע, היה באפשרותו לפעול להגשת תביעה אישית ואין צורך במנגנון התביעה הייצוגית. 
• בית המשפט קבע, למעלה מן הצורך, כי אין ממש בטענת המבקשים כי חשיפת כתובות הדוא"ל שלהם מהווה פגיעה בפרטיות. סעיפים 2(8) ו-2(9) לחוק הגנת הפרטיות מתייחסים למושג "ענייניו הפרטיים של אדם". מונח זה אינו מוגדר בחוק, אך בפסיקה נקבע כי מדובר בביטוי מסגרת, שאת תוכנו יש לצקת בהתאם לנסיבות.
• לצורך מקרה זה בלבד, כתובת דוא"ל אינה מהווה "עניייניו הפרטיים של אדם". המבקשים הם חלק מקבוצה שנרשמה לפרויקט (להתארח במסעדה לארוחת טעימות מיוחדת). במסגרת הרשמתם מילאו המבקשים את פרטיהם האישיים באתר המשיבה וכן הסכימו לתקנון המשיבה. לפי התקנון, הסכימו המבקשים כי המשיבה רשאית לעשות שימוש בפרטי ההתקשרות שלהם ולהעבירם לצדדים שלישיים, לרבות גופים עסקיים. במקרה זה אין מדובר בהעברת הפרטים לגופים עסקיים, אלא אך בחשיפת הכתובות של חברי הקבוצה בינם לבין עצמם.
• אשר לטענה כי חשיפת הכתובות חשפה אינספור פרטים אישיים על כל אחד מחברי הקבוצה - אין לקבל אותה. מעיון בכתובות הדוא"ל של המבקשים ברי כי לא ניתן לדעת כי מדובר במבקשים וכל אדם שירצה לדעת עליהם פרטים נוספים יהיה עליו לבצע חיפוש אקטיבי כלשהו.
• אף טענת המבקשים, כי מסירת המידע מהווה הפרת חובת הסודיות שבסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות נדחית בזאת. הנתונים שנשמרו ונאספו על-ידי המשיבה אינם עונים להגדרת "מאגר מידע" בחוק הגנת הפרטיות, שכן הם כוללים רק שם ודרך התקשרות. לפי הגדרות חוק הגנת הפרטיות, אין חשיפת כתובות דוא"ל מהווה חשיפת "מידע". הבקשה נדחתה. התביעה האישית תימחק. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 25,000 ש"ח.