ת"ק 6008-06-16 חזוב נ' לכיש טורס חברה לנסיעות (1979)(סניף עתידים 98) בע"מ

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, תביעות קטנות ב"ש, הרשם אורי הדר): התובע טען כי הנתבעות שלחו אליו 17 הודעות דוא"ל ללא הסכמתו, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וגם לאחר ששלח לנתבעות בקשות כי יחדלו מהמשלוח. הנתבעות טענו, בין היתר, כי התובע הוא לקוח עבר שלהן, אשר נרשם למערכת הדיוור שלהן וכי הודעות החדילה ששלח נשלחו לכתובת שאינה משמשת לכך, במקום להשתמש בכפתור ההסרה בגוף ההודעות. נפסק - החוק קובע שני מסלולים שבהתקיים אחד מהם ניתן לשלוח לנמען דברי פרסומת. הנתבעות לא הציגו כל ראיה למתן הסכמה מפורשת מצד התובע לקבלת הודעות וטענת התובע כי לא נתן כל הסכמה לא נסתרה. ביחס למסלול השני, הרי שהשכל הישר מחייב כי כתובת הדוא"ל של התובע אכן הגיעה לידי הנתבעות בעקבות התעניינות התובע בטיסה לכנס מדעי. עם זאת, הנתבעות לא הוכיחו כי הודיעו לתובע כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת, כנדרש לפי סעיף 30א(ג)(1) לחוק. התובע הוכיח כי שלח לנתבעות 2 הודעות חדילה. טענת הנתבעות כי הכתובת אינה בשימושן נדחית, שכן היא מופיעה בהודעות שנשלחו לתובע ודי בכך כדי להוות הודאה ברורה מצד הנתבעות כי זו כתובתן. ביהמ"ש שוכנע כי הודעות החדילה אכן לא הגיעו לכתובת שבמחלוקת, אך אין בכך כדי להשפיע על אופן משלוח ההודעות ללא הסכמה ואת העובדה כי התובע גילה דעתו כי ברצונו להפסיק לקבל הודעות. אין פסול בכך שהתובע שלח את ההודעות לכתובת שהופיעה בהודעה ולא בלחיצה על לשונית ה"הסרה". אף לא הוכח כי התובע קיבל הודעת שגיאה לאחר משלוח הודעותיו. הסבר התובע כי חשש מוירוסים הוא הסבר סביר. באמצעים פשוטים, כגון שיחה טלפונית, יכול היה התובע לפעול בדרך נוספת אחת לפחות. החוק דן במשלוח ההודעות ולא בפתיחתן או אי-פתיחתן. באשר לפיצוי לו זכאי התובע, הרי שיש להבחין בין הפיצוי עבור ההודעות שנשלחו קודם למשלוחה הודעת החדילה לבין אלו שלאחריה. גם את הקבוצה הראשונה ניתן לחלק לשתי קבוצות משנה: ההודעה הראשונה (שהיא "הפתעה" מבחינת הנמען) שלגביה יש לפסוק פיצוי גבוה יותר, ויתר ההודעות עד להודעת החדילה בגינן יש לפסוק פיצוי נמוך יותר. יש להביא בחשבון את תום-ליבו של הנמען. יש לקחת בחשבון כי התובע שלח הודעת חדילה, אך גם, כי כשראה כי חרף זאת ההודעות ממשיכות להישלח אליו, יכול היה להבין כי לצד האפשרות כי הנתבעות מתעלמות מהודעותיו, קיימת אפשרות נוספת והיא כי ההודעות לא הגיעו ליעדן. בנסיבות אלה יכול היה התובע לעשות מאמץ נוסף ולבקש הסרה בשיחה טלפונית. עוד יש לקחת בחשבון כי מדובר בפרסום שאינו פוגעני ואת טענת הנתבעת כי לא קיבלה את הודעות החדילה. הנתבעות ישלמו לתובע 6,900 ש"ח.