ת"ק 42161-11-15 בראון נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ
(פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, השופט יוסי ברכיה): התובעת טענה כי הזמינה באמצעות הנתבעת כרטיסיה לבריכה וכי הסירה את סימון ה-V בסמוך לאישור למשלוח מיילים, אך למרות זאת החלה לקבל מהנתבעת הודעות רבות בדוא"ל (כ-150 הודעות פרסומיות). התובעת טענה כי התקשרה מספר פעמים לנתבעת בבקשה כי תפסיק את משלוח ההודעות ואף פנתה אליה בדוא"ל, אך גם לאחר מכן המשיכו ההודעות להגיע. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובעת ערכה את המסמכים שצירפה לתביעתה, כי הנתבעת הסירה את סימון ה-V באופן שאינו כדין, כי לא התקשרה למוקד הנתבעת ועוד. נפסק - יש לקבל כמהימנה את עדות התובעת. טענות הנתבעת כי התובעת ערכה את מסמכי ה-Gmail שלה, שצורפו לתביעתה, ועשתה בהם מניפולציות, לא הוכחו על-ידה. יש לקבוע כי התובעת התקשרה עם הנתבעת עת רכשה את הכרטיסיה וכי ביקשה שלא לקבל תוכן שיווקי מהנתבעת. יש לדחות את הטענה כי התובעת מחקה את ה-V בדרך לא כשרה. עד להודעת ההסרה קיבלה התובעת כ-150 הודעות שיווקיות מהנתבעת. טענת התובעת כי התקשרה למוקד הלקוחות של הנתבעת לא הוכחה. לאחר משלוח הודעת ההסרה, קיבלה התובעת עוד 140 הודעות לפחות. סה"כ שלחה הנתבעת לתובעת קרוב ל-300 הודעות, ללא קבלת אישור בכתב לכך. אין ספק שרובן ככולן של ההודעות שנשלחו לתובעת מהוות "דבר פרסומת", כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת לא הראתה כי התובעת הסכימה בכתב לקבל ממנה דברי פרסומת. מאידך, התובעת הוכיחה כי התנגדה לקבלת דברי פרסומת ומשלב מסוים גם דרשה את הפסקת משלוח דברי הפרסומת. יש לקבוע כי הנתבעת שלחה לתובעת כ-300 דברי פרסומת בניגוד לחוק. לפנינו הפרה משמעותית של החוק. בנסיבות העניין, הפיצוי הראוי יהיה בשיעור כולל של 20,000 ש"ח.