ת"ק 49982-01-16 מרקובסקי נ' מקיף שירותי אינטרנט בע"מ ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת אידית קליימן-בלק): התובעת טענה כי הנתבעים שלחה לה 7 הודעות פרסומיות, שש בדוא"ל ואחת במסרון, ללא הסכמתה ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. עוד טענה התובעת כי ההודעות לא כללו את המילה "פרסומת" בכותרתן וכי הנתבעים ניסו לטשטש את זהותם. מנגד, טענו הנתבעים כי 2 הודעות כלל לא נשלחו על-ידם, כי התובעת נרשמה לאתר החברה והסכימה למשלוח ההודעות וכן כי התובעת היא "תובעת סדרתית". נפסק - אין מחלוקת כי 7 הודעות המהוות "דבר פרסומת" נשלחו אל התובעת, 5 מהן על-ידי הנתבעים. התובעת לא ניסתה להסיר עצמה מרשימת התפוצה. התובעת לא הוכיחה ולא הצביעה על זיקה בין 2 ההודעות שבמחלוקת לבין הנתבעים. אין משמעות לעובדה כי עיצוב 2 ההודעות דומה לדברי הפרסומת האחרים ששלחו הנתבעים. יש להוכיח בצורה פוזיטיבית, ולא על דרך ההיקש או הסברה, את הקשר בין כתובת הדוא"ל ממנה התקבלו ההודעות האלקטרוניות, לבין השולח נגדו מוגשת התביעה. אין דבר בתוכן ההודעות הקושר אליו בהכרח את הנתבעים. נותרנו אם כן עם חמש הודעות מתוך השבע. פרשנות המונח "הודעה אלקטרונית" בחוק, הניתנת "לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת", חלה הן לעניין אופן משלוח "דבר הפרסומת" והן לעניין אופן קבלת "הסכמה מפורשת של הנמען". הנתבעים הציגו פלט שהופק ממאגר הנתונים שלהם, העיד לטענתם כי התובעת נתנה את הסכמתה לקבל דיוור פרסומי. הנתבעת הכחישה את הרישום. מסמך הנתבעים אינו יכול להוות ראיה לאמיתות ומקוריות רישום התובעת בזמן אמת לאתר הנתבעים ולמתן הסכמתה. מדובר במסמך מעובד שהוכן לצורך ההליך, ללא כל אינדיקציה לזהות עורך המסמך או מועד עריכתו. המסמך אינו עולה בקנה אחד עם פרשנות המונח "הודעה אלקטרונית", לפיה יש להוכיחה "באמצעות תוכנה המיועדת לקבלה, לשליחה ולניהול של מסרים מסוג זה". התובעת הוכיחה כי חמש הודעות פרסומת שנשלחו אליה על-ידי הנתבעת 1 נשלחו תוך הפרת הוראות החוק, שכן הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התובעת נרשמה לאתריה ונתנה את הסכמתה לקבלת דברי הפרסומת. באשר לגובה הפיצוי, רק בשלושת החודשים הראשונים של 2016 הגישה התובעת 12 תביעות ספאם, בניגוד לדין הקובע מגבלה של הגשת 5 תביעות קטנות בשנה. בנסיבות אלה, יחד עם העובדה כי התובעת לא טרחה להסיר את שמה ממאגר הנתונים, זהו מסוג המקרים המצדיקים את הפחתת הפיצוי מהרף העליון הקבוע בחוק. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 1,500 ש"ח.