ת"א 59361-03-15 אלטרמן נ' פישר

(פסק-דין, שלום ת"א, השופט רונן אילן): תביעה לפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים בצילומי גינה. התובע צילם לפי הזמנה עבודות גינון שבצעה משתלה. הנתבע הוא אדריכל נוף שתכנן את גינת הבית הפרטי בו בוצעו עבודות הגינון והשתמש באותן תמונות בעמוד הפייסבוק הפרטי והעסקי שלו, לאחר שהסיר את פרטי התובע. הנתבע טען כי התמונות אינן מקנות זכות יוצרים לתובע, שכן הן כוללות את עבודות התכנון של הנתבע עצמו. נפסק - חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי יצירת צילום תהא מוגנת בזכויות יוצרים. צילום העומד בדרישות המקוריות המינימלית והיצירתיות הינו מושא לזכות יוצרים. התמונות שצילם התובע מהוות מושא לזכות יוצרים, שכן הוא שבחר את זווית הצילום, התזמון, התאורה, המיקוד וכל יתר הדגשים שהביאו לתוצאה הסופית ובכך מקוריות התמונות. הנתבע טען כי התמונות מהוות העתקה של יצירת האמנות של הנתבע עצמו (יצירתו האדריכלית). לא ניתן לקבל טענה זו. עצם זאת ש"אבני היסוד" של התמונות, הצמחייה, הבית, הבריכה והפרגולה הנראים בתמונות, אינם יצירתו של התובע, איננו שולל את מקוריות התמונות. בדיוק כשם שניתן לראות כיצירה מקורית גם צילום של אירוע ספורט או דמות. בנוסף, לפי סעיף 22 לחוק, "שימוש אגבי" ביצירה מותר על דרך של הכללתה ביצירת צילום. במקרה דנן התמונות עוסקות בצמחייה ובגינה ולא בפריטים אחרים הנראים ברקע, כגון הפרגולה. כלל לא ברור אם הפרטים שתכנן הנתבע, בריכה ופרגולה, הם כאלו שמקנים לו הגנה על זכות יוצרים. לא די בעצם התכנון של אלה כדי שייחשבו כיצירה, אלא שומה על הטוען לכך להראות סממן מקורי-אמנותי, פרי מחשבתו הבלעדית. אין מחלוקת כי הנתבע תכנן את הגינה, הפרגולה והבריכה, אך הוא לא הראה כלל שמדובר ביצירות הנושאות סממנים של מקוריות או אמנות המקנות לאלו ערך המצדיק הגנה כמושא לזכות יוצרים. 

בהתאם להוראות סעיף 35(א) לחוק, הוצג הסכם בין התובע למזמין התמונות, בו הובהר במפורש שזכויות היוצרים בתמונות נותרו בבעלות התובע. אין מחלוקת כי הנתבע השתמש בתמונות עד בסמוך להמצאת התביעה. לאחר שנמצא כי התמונות מהוות מושא לזכות יוצרים וזכות היוצרים מסורה לתובע כצלם התמונות, הרי שבכך הפר הנתבע את זכות היוצרים של התובע. כיוצר התמונות עומדת לתובע הזכות המוסרית בהן, דהיינו הזכות כי שמו ייקרא על יצירתו. הנתבע ערך את התמונות כך שיוסרו מהן פרטיו המזהים של התובע שהוטבעו בהן. בכך פגע הנתבע גם בזכותו המוסרית של התובע. התובע טען כי הנתבע פרסם 4 תמונות ובכך הפר 4 פעמים את זכויותיו וכן כי עליו לפצותו בנוסף על הפרת הזכות המוסרית. ככלל, אך שאין להקל ראש בשמירת זכויות היוצרים של התובע, באותה מידה אין לתת יד לניסיון התובע לנצל את הפגיעה בזכויותיו לשם התעשרות שאינה כדין. בקביעת הפיצוי יש להביא בחשבון: את התמורה שגבה התובע עבור שירותי הצילום ומתן זכות השימוש בתמונות (1,700 ש"ח + מע"מ); כי ההפרה נמשכה 5 חודשים בלבד וכי התמונות הוסרו עם המצאת התביעה; כי ההפרה נעשתה בפרסום התמונות בדף הפייסבוק העסקי של הנתבע (לו 104 עוקבים שאיש מהם לא הזמין עבודה מהנתבע בתקופת פרסום התמונות), כאשר נראה כי פרסום התמונות לא הניב לא רווח; כי על פניו לא גרם השימוש בתמונות נזק לתובע; כי הנתבע היה מודע לזכויות התובע, שכן מיד לאחר שפורסמו התבקש להסירן והודה שעשה כן בצורה חלקית. השימוש שהוסיף הנתבע לעשות בתמונות מטיל ספק ניכר בתום ליבו; מדובר במסכת אחת של מעשים. ראוי כי הפיצוי יהיה משמעותי, אך אין הצדקה לחיוב בסכומים להם טוען התובע. הנתבע יפצה את התובע ב-10,000 ש"ח ויישא בהוצאות בסך 6,000 ש"ח.