תמ"ש 31661-07-16 פלונית נ' פלוני ואח'

(החלטה, משפחה ת"א, השופט יהורם שקד): בקשה למתן צו תפיסת נכסים (אנטון פילר), במסגרתה עותרת המבקשת כי יינתן צו שעניינו חצרי הצדדים לרבות חדר העבודה הנעול שבבית מגורי הצדדים, על-מנת לתפוס נכסים וראיות המתייחסים לנכסי בני הזוג. כן התבקש צו לאפשר חיפוש ותפיסה במחשבים השייכים לבני הזוג, בהם המשיב 1 עושה שימוש. המבקשת טענה, בין היתר, כי המשיב פועל להסתרת רכוש משותף של בני הזוג וכי הוא שולט באופן מוחלט ובלעדי ברכוש המשותף. נפסק - צו מסוג אנטון פילר הוא צו שעניינו כניסה לחצרים, ביצוע חיפוש ולקיחת מסמכים או חפצים עד אשר יוחלט מה ייעשה בהם. מאחר והצו מהווה פגיעה קשה בפרטיות המשיב, הרי שלעולם הוא יינתן במשורה, רק בהתקיימות נסיבות מיוחדות ורק כאשר לא ניתן להשיג את התוצאה בדרכים מרוככות יותר. הצו נועד לתפיסת חומר ספציפי המצוי בידי המשיב ולא לשם חיפוש כללי של ראיות שמצויות אצלו. על-מנת לזכות בסעד לפי תקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על מבקש הצו לעמוד בשני תנאים מצטברים: א. לשכנע את ביהמ"ש על-בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי המשיב אכן מתכוון לבצע פעולות השמדה או העלמה של החומר שתפיסתו מבוקשת; ב. לשכנע את ביהמ"ש על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי פעולת ההשמדה או העלמה, אם אכן תתרחש, תכביד באופן ממשי על קיום ההליך. אין חולק כי הצו המבוקש הוא פולשני ומהווה חדירה קשה לרשות הפרט, לא כל שכן כאשר ייתכן שמעורבים בעניין צדדים שלישיים שאינם בעלי דין בתובענה. אין ספק כי צו מסוג זה יכול להיות כלי עזר יעיל בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה, שם לא תמיד מגלים בעלי הדין את כלל נכסיהם ולא ששים לשתף בנכסים את בן/בת הזוג. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הכיר במפורש בזכות חוקתית לפרטיות. זכות זו אינה מוחלטת, אלא יחסית, אך על-מנת לפגוע בה יש לעמוד בדרישות פסקת ההגבלה. אין חולק כי מאחר והמבקשת עתרה למתן צו כניסה לחצרי הצדדים ולרבות לחדר הנעול של המשיב, שהכניסה אליו מתאפשרת רק בטביעת אצבע, בביתם המשותף של הצדדים, תוך צילום והעתקה של קבצי מחשב פרטי שבשימוש המשיב, כל אלה הם בגדר פגיעה בפרטיות המשיב ולא רק בפרטיותו שלו, שכן ייתכן שאף בפרטיות צדדים שלישיים שאינם צד להליך. עם זאת, בשלב זה לא ניתן להתעלם מטענות המבקשת כי היה ולא יינתן הצו, המשיב יוכל להעלים ראיות ולקפח את זכות המבקשת בפרטי רכוש שעקבותיהם מצויים באותו חדר נעול. המבקשת לא העמידה תשתית עובדתית מספקת שהיה בה כדי להקים את החשש הממשי כי בדעת המשיב להשלים או להעלים את החומר ממחשבו. הבקשה נדחתה.