רע"א 1621/16 MEGA ADVANCED MATHEMATICAL SYSTEM LTD ואח' נ' זילברג ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטת אסתר חיות): בקשות רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה [ת"צ 44664-03-15 זילברג ואח' נ' מפעל הפיס (חל"צ) ואח'], שקיבל את בקשת המשיבים לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשים. המבקשות מגה, לוטונט וניו ספורט הן חברות המציעות מנויים להשתתפות קבוצתית בהגרלות מפעל הפיס. יתר המבקשים הם דירקטורים ובעלי המניות היחידים באותן חברות. המשיבה לוג טק עוסקת בשיווק באמצעות האינטרנט (ובעל השליטה בה אף הוא משיב). ביהמ"ש קמא קיבל בחלקה את בקשת אישור התובענה כייצוגית, שעניינה במשלוח דברי פרסומת בניגוד להוראות ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. מכאן בקשות רשות הערעור. נפסק - 
  • אין מקום להתערב בהחלטת ביהמ"ש קמא להתיר למשיבים לנהל נגד המבקשים תובענה ייצוגית. עם זאת, יש מקום לצמצם את הגדרת הקבוצה המיוצגת.
  • סעיף 30א לחוק בא לעולם במטרה להיאבק בתופעת ה-spam, בה ראה המחוקק משום מטרד מזיק אותו יש למגר. הנזק הרב שנגרם כתוצאה משיגור המוני של דברי פרסומת למי שאינם מעוניינים בכך והוא זה שהביא את המחוקק לאסור זאת בחוק ולקבוע כי מדובר בעוולה נזיקית, המקימה גם עילה להגשת תובענה ייצוגית, והמצדיקה פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק.
  • יש לדחות אפוא את טענת המבקשים כי הנזק שנגרם למי ששוגרו אליהם דברי פרסומת בלא הסכמתם הוא בבחינת 'זוטי דברים'. טענה זו מתעלמת מהטירדה, הפגיעה בפרטיות ואי הנוחות שהם מנת חלקם של מי שמשוגרים אליהם דברי פרסומת בניגוד לרצונם והמגמה הברורה בחקיקה ובפסיקה בעניין מיגור התופעה. בשלב זה די בכך שהמשיבים הוכיחו ברמה הנדרשת כי אכן שוגרו אליהם דברי פרסומת בניגוד לחוק, כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי נגרם להם ולחברי הקבוצה נזק שיש לפצות עליו.
  • העובדה שניו ספורט ולוטונט התקשרו עם חברות פרסום, ששיגרו את דברי הפרסומת בעבורן, אין בה כדי לשנות מהחלטת ביהמ"ש קמא. נוכח הוראות סעיף 15 לפקודת הנזיקין לא היה מקום לקבוע כי היעדר פיקוח של ניו ספורט ולוטונט על פעילותן של חברות הפרסום עמן התקשרו מצדיק להטיל עליהן אחריות לעוולות שביצעו לכאורה אותן חברות. עם זאת, נוכח העובדה שהכלל הקבוע בסעיף 15 אינו תקף במקרה בו מזמין העבודה "הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק" ומשהוכח לכאורה כי לוטונט וניו ספורט היו מודעות לכך שמשוגרים מטעמן דברי פרסומת בניגוד לחוק, אין מקום להתערב במסקנתו של ביהמ"ש קמא לפיה ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי מבקשות אלו נושאות באחריות לעוולות שבוצעו על-ידי חברות הפרסום.
  • אף ההחלטה להתיר למשיבים לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהלי החברות אינה מצדיקה התערבות. העובדה כי תאגיד מהווה אישיות משפטית הנפרדת מזו של נושאי המשרה המכהנים בו אינה פוטרת את נושאי המשרה מלשאת באחריות לעוולות שביצעו באופן אישי במסגרת תפקידם. עסקינן בנושאי משרה שהם דירקטורים ובעלי מניות יחידים בחברות שבשליטתם ודי בכך כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי הם נושאים באחריות אישית לעוולות המיוחסות לחברות, כמי שהיו מעורבים בפועל בביצוען. 
  • נוכח העובדה שנקבע בסעיף 30א(א) לחוק כי במקרה שבו משוגר דבר פרסומת בניגוד לחוק כל "מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי ... לקדם את מטרותיו" יכול להיחשב כ"מפרסם" שלו, יש סיכוי סביר שייקבע שאין צורך בהרמת מסך על-מנת להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד בגין מעורבותו בשיגור לא חוקי של דברי פרסומת שנועדו לקדם את עסקי התאגיד שבו הוא מועסק.
  • משהגיע ביהמ"ש למסקנה כי ניתן להטיל על המבקשים בעלי החברות אחריות נזיקית למשלוח דברי הפרסומת מכוח דיני התאגידים, אין צורך להכריע בשאלה האם חובת הפיקוח הקבועה בסעיף 30א(ח) לחוק חלה בעניין זה והאם ניתן להטיל מכוחה אחריות נזיקית. יצוין כי מלשון הסעיף עולה לכאורה כי הוא אינו מטיל על נושא משרה בתאגיד חובה לפקח על פעולותיהם של צדדים שלישיים עמם התקשר התאגיד, אלא רק על פעולות התאגיד ועובדיו.
  • יש לדחות הטענה כי לא הוכח ברמה הנדרשת כי ההודעות ששוגרו למשיבים עונות להגדרת "דבר פרסומת". הגדרת המונח חלה גם על הודעות פרסומיות המציעות הטבות שונות במטרה למשוך את מי ששוגרו אליהם להתקשר עם מי שאת עסקיו הן נועדו לקדם. ההודעות שנשלחו היו חלק ממהלכי השיווק של החברות ונועדו לעודד את רכישת השירותים שהן מציעות.
  • אין לקבל את טענת המבקשים כי היה על ביהמ"ש קמא לדחות את בקשת האישור מכיוון שהמשיבים לא הקדימו לפנות אליהם טרם הגשתה. חובה זו להקדים ולפנות לנתבע חלה כאשר מדובר בבקשת אישור המופנית נגד רשות ציבורית. אין חובה מקבילה בדין הקיים לגבי בקשות אישור המופנות נגד גופים פרטיים. 
  • אין מקום להתערב בסכום התובענה שאושר. על המגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית לפעול בשקידה סבירה כדי להציג תחשיבים המבססים לכאורה את טענותיו בנוגע לגודל הקבוצה ושיעור הנזק. משעה כן, על המשיב המעוניין לסתור את טענותיו להציג תחשיבים משל עצמו ולתמוך אותם בנתונים כלשהם. אין די בטענות סתמיות וכלליות לפיהן סכומי הפיצוי בהם נקב המבקש מופרזים.
  • יש טעם בטענת המבקשים כי הגדרת הקבוצה המיוצגת גורפת מידי וכוללת גם תובעים שלא שוגרו אליהם דברי פרסומת מטעם המבקשים. יש ליתן למבקשים רשות ערעור בנקודה זו בלבד. הקבוצה תצומצם אך ורק לתובעים ששוגרו אליהם דברי פרסומת שתוכנם עשוי לפרסם את עסקיהם או לקדם את מטרותיהם של המבקשים. יש גם לציין כי לא היה מקום לפסוק למשיבים גמול בשלב זה של ההליך. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח.