- במסגרת ההסדר התחייבו המשיבות להמשיך ולאפשר למשתמשים לערוך את רשימת אנשי הקשר מתוך האפליקציה, לרבות מחיקת או הוספת אנשי קשר, או מחיקת הרשימה כולה. כן התחייבו המשיבות כי בתוך 60 יום יהיה פתרון למשתמשי פייסבוק שכתובת ה-IP שלהם בישראל, באמצעותו יוכלו לבחור באופן באופן פרטני למי מרשימת אנשי הקשר שלהם ברצונם לשלוח את ההזמנות (הן מהאתר והן מהאפליקציה). המשיבות רשאיות להעמיד למשתמש את האפשרות לשלוח את ההזמנות לכל רשימת אנשי הקשר. ברירת המחדל היא כי לא יהיה סימון כלשהו של אנשי הקשר.
- המשיבות התחייבו כי מספר התזכורות להזמנה של משתמש בודד לא יעלה על 3, בנוסף להזמנה הנשלחת מיידית. כן התחייבו כי למשתמש השולח את ההזמנה בדוא"ל תישמר האפשרות להוסיף מלל חופשי להזמנה. נוסח ההזמנות שיישלחו על-ידי משתמשים מישראל, לאנשי קשר בישראל, ישונה כך שיובהר כי מדובר בהזמנה להצטרף כחבר של המשתמש ברשת החברתית.
- המשיבות התחייבו לשלם 9 מיליון ש"ח כפיצוי לחברי הקבוצה ("כל איש ואישה בישראל, אשר במהלך שבע השנים שקדמו למועד מתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה זה, קיבלו הזמנות"), על דרך של תרומה למלכ"רים מישראל.
- נוכח הקושי המובנה לאתר את חברי הקבוצה ולבחון למי מהם נגרם נזק בעקבות התנהלות המשיבות, אין צורך במינוי בודק. הסדר הפשרה ראוי, סביר והוגן בהתחשב בעניינם של כל חברי הקבוצה. סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. הסדר הפשרה אושר וניתן לו תוקף של פסק-דין. המשיבות יישאו בשכ"ט ב"כ המבקשים בסך 2,300,000 ש"ח, בתוספת מע"מ וכן בגמול בסך 169,000 ש"ח לכל אחד מהמבקשים.
ת"צ 58064-12-12 כהן ואח' נ' FACEBOOK, INC ואח'
(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט יצחק ענבר): בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. בבקשת האישור טענו המבקשים, בין היתר, כי המשיבות שולחות מסרונים והודעות דוא"ל המהוות הזמנה להצטרף לפייסבוק, לרבות תזכורות. נטען כי הזמנות אלה הן "דבר פרסומת" לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וכי הן נשלחו ללא הסכמת הנמענים. עוד נטען כי המשיבות יצרו מצג שווא לפיו נמען שילחץ על הקישור יוכל לצפות בתמונות של שולח ההזמנה, כאשר בפועל הקישור הפנה לדף הרשמה לפייסבוק. המשיבות טענו, בין היתר, כי ההודעות כלל לא נשלחות על-ידן, כי אם על-ידי משתמשי הרשת החברתית ששלחו אותן למכריהם, בכדי להזמין אותם להצטרף אליהם כ"חברים" בפייסבוק. עוד טענו המשיבות כי חוק התקשורת אינו חל על הזמנות אלה וכן טענות נוספות ביחס לתחולת הדין הישראלי לגביהן. נפסק -