(פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת אשרית רוטקופף): תביעת לשון הרע. התובע טען כי הנתבעים הוציאו דיבתו רעה באמצעות פרסומים שונים שערכו אודותיו ברשת החברתית פייסבוק. הצדדים כולם הם תושבי העיר טירה. עניין המחלוקת בין הצדדים נעוץ בבניין שהתובע פעל להקים על קרקע שבבעלותו. הפרסומים נשוא התביעה עוסקים בעיקרן ב"אופי הבעייתי" של הרקע התכנוני של הבניין וההיתר שניתן לתובע על-ידי הרשויות. נפסק - תוכנם של כלל פרסומי הנתבעים מהווה לשון הרע. הביטויים בהם הנתבעים בחרו לעשות שימוש בפרסומיהם, בעיקר בשימוש במונחים "שוחד" ו"זיוף" כאמצעים שננקטו לצורך קידום התכנון והבניה של הבניין, מגבשים את הגדרת הפרסומים כפוגעניים מאוד  בתובע ובכבודו. הפרסומים מהווים הכפשה, ביזוי והוצאת דיבה. יש בעדות התובע, שנמצאה מהימנה, כדי להפריך את טענת הנתבעים כי כלל לא ניתן היה לזהות את התובע כמי שעומד מאחורי הקמת הבנין. גם אם הפרסום לא ציין מפורשות את שם התובע, ההתייחסות אליו משתמעת באופן ברור. היה ניתן להבין ללא כל קושי כי מדובר בתובע. הנתבעים כשלו להוכיח כי הפוסטים חוסים תחת הגנות החוק להן טענו. גם ניסיון הנתבעים לטעון כי אין בפרסומים ממש, שעה שפורסמו כסטטוסים בפייסבוק, יש לדחות. אין בעובדה כי שפרסום כלשהו הועלה בתוך העולם הוירטואלי כדי למנוע חיוב בעוולה של לשון הרע, במקרים המתאימים. יש להשיב בחיוב על השאלה הם הייתה "כוונה לפגוע" בתובע. הנתבע 1 יפצה את התובע ב- 30,000 ש"ח והנתבע 2 יפצה אותו ב-40,000 ש"ח. הנתבעים יישאו בהוצאות המשפט של התובע, בסך של 5,000 ש"ח לכל נתבע.