ע"א 14111-07-15 רהיטי מעיין בע"מ נ' מקמילן ואח'

(פסק-דין, מחוזי י-ם, השופטת עירית כהן): ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בי-ם [ת"א 43790-08-11], שחייב את המשיבים לשלם למערערת פיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין שורת פרסומים שנקבע כי יש בהם לשון הרע. המערערת היא חברה המשווקת ומוכרת ריהוט. המשיבה 1 רכשה מערכת ישיבה מהמערערת ולאחר אספקתה ניסתה להחזירה לחנות המערערת יחד עם בעלה והמשיב 2 (בנה). המערערת סירבה לקבל את הספות חזרה ובין הצדדים התפתחו חילופי דברים קשים, שצולמו על-ידי המשיבים ולאחר מכן פורסמו על-ידם באמצעי תקשורת שונים, לרבות באתרים יוטיוב, פייסבוק, חדרי חרדים ועוד, בצירוף אמירות מכפישות על המערערת. תביעות קטנות שהגישו המשיבים נגד המערערת, לביטול רכישת הספות וכן תביעת לשון הרע בשל קללות נציגי המערערת, נדחו על-ידי בית המשפט לתביעות קטנות. הערעור כאן הוא על גובה הפיצוי שנפסק למערערת. נפסק - דין הערעור להתקבל. המשיבים החלו בפרסום הצילומים, יחד עם כיתובים המכפישים את המערערת, ובין היתר טענו כי המערערת מסרבת לקבל מוצרים חזרה בניגוד לדין, כי עובדיה אלימים וכי כדי להחזיר אליה מוצר יש לבוא בליווי משטרתי. המשיבים חידשו את הפרסומים מעת לעת, באתרי אינטרנט שונים, ופנו גם לתכניות טלוויזיה, עד שהדברים הפרסמו בתכנית "צינור לילה" בערוץ 10. המשיבים לא הסירו את הפרסומים גם לאחר פניית המערערת אליהם והם הוסרו רק בעקבות פניות המערערת ישירות לאתרים. ביהמ"ש קמא חזר והתייחס לניסוח הבוטה של הפרסום, תפוצתו שוב ושוב בעוד אתרים, תוך פניות חוזרות ונשנות לעורכי תכניות טלוויזיה. נקבע כי הצילום בחנות היה מתוכנן מראש ונועד להזיק למערערת ולהלך עליה אימים כדי שתסכים להחזיר את מחיר הספות. עוד נקבע כי המשיבים נהגו בחוסר תום לב בכך שהסתירו את ההפסד בביהמ"ש לתביעות קטנות, לא ניסו להסיר את הפרסומים לאחר שניתן פסה"ד בביהמ"ש לתביעות קטנות ולא ניסו לפנות לרשות להגנת הצרכן. בנסיבות אלה, הפיצוי שנפסק הוא נמוך באופן בלתי סביר, שאין בו כדי להגשים את תכליותיו של הפיצוי. חלף הפיצוי שנפסק על-ידי ביהמ"ש קמא, ישלמו המשיבים למערערת פיצוי בסך 40,000 ש"ח וכן שכ"ט בסך 10,000 ש"ח והוצאות בסך 10,000 ש"ח.