(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט הרי קירש): ערעור על צו שהוציא פקיד שומה למערער לפי סעיפים 2(1) ו-2(9) לפקודת מס הכנסה. בערעור נדונה השאלה האם הכנסה ממכירת זכויות היא הכנסה פירותית או הונית? המערער הקים חברה לפתרונות מתקדמים בתוכנה. בשנת 2009 החל המערער לפתח באופן אישי, ללא קשר לחברה, מערכת תוכנה שמיועדת לביצוען של פעולות מסחר בשוק ההון בעזרת אלגוריתם ממוחשב שפועל ללא כל התערבות אדם. בסוף שנת 2009 מכר המערער זכויות מסוימות במערכת שפיתח לאדם אחר, ובהמשך מכר לו זכויות נוספות. לאחר מכן העבירו השניים זכויות אלו לחברה חדשה שבשליטתם. המשיב הוא פקיד שומה ת"א 3, והמחלוקת בין הצדדים היא באופי מיסוי מכירת הזכויות הראשונה. לטענת המשיב, ההכנסה חייבת בשיעור מס שולי כהכנסה עסקית פירותית לפי ס 2(1) לפקודה, ולחילופין לפי 2(9) לפקודה, העוסק במיסוי פטנט וזכות יוצרים. לטענת המערער, מכירתן של הזכויות לאדם האחר הצמיחה רווח הון שכפוף למיסוי לפי חלק ה' לפקודה, העוסק במיסוי רווחי הון, מכיוון שמכר חלק מנכס קבוע שמיועד היה להניב פירות ולא עסק בפיתוח תוכנות לצורך מכירתן כמלאי עסקי. כן טען לאי תחולת סעיף 2(9). נפסק –

בנסיבות העניין ההכנסה הנדונה מהקניין הרוחני אינה נתונה למיסוי על פי סעיף 2(1) לפקודה שכן לא נבעה ממכירת מלאי עסקי, לא הופקה במהלכו של עיסוק במשלח יד ואף לא צמחה מעסקת אקראי שהיא בעלת אופי מסחרי. המערכת האמורה הייתה בבחינת עץ בידו של המערער במטרה להניב הכנסות מן השימוש בו ולא לצורך הצמחת רווח מיידי ממכירתו. המכירה אף אינה עסקה בעלת אופי אקראי כיוון שנועדה לצרף שותף למיזם להמשך פיתוח של המערכת לטווח ארוך. מיסוי לפי סעיף זה יהיה בין אם המוכר הוא יוצרו של הקניין הרוחני בין אם לאו. סעיף 2(9), שמעמדו שיורי, לא חל במקרה הנוכחי שכן הסעיף חל כאשר אדם יצר קניין רוחני ומכר אותו ללא שהשתמש בו כנכס קבוע במהלך עיסוקו, ועת בנסיבות המקרה לא תחולנה הוראות סעיף 2(1). אם אדם יצר קניין רוחני או רכשו מן היוצר, השתמש בו בעיסוקיו כנכס קבוע ומכרו לאחר מכן, הוא ימוסה בהתאם לחלק ה' לפקודה. במקרה הנוכחי המערער יצר קניין רוחני ומכרו לאחר שהשתמש בו כנכס קבוע, ולא חלות הוראות סעיף 2(1), לכן המערער ימוסה לפי פרק ה' העוסק במיסוי רווחי הון. הערעור התקבל [קובץ פסק-הדין באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].